עריכת הדף "טעמי המקרא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער | + | [[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]] |
− | '''טעמי | + | '''טעמי הנגינה''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי המקרא''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה. |
− | נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע. | + | נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], [[קריאת התורה]] ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע. |
== המקור לטעמים == | == המקור לטעמים == | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
== נגינת הטעמים == | == נגינת הטעמים == | ||
− | {{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים | + | {{רשימת מדיה|כותרת={{יישור טקסט|מרכז|הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים}}|יישור=שמאל}} |
− | |שם | + | {{פריט מדיה |
− | | | + | |שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3 |
− | + | |כותרת=הרב מיכאל סלאווין:{{ש}}}} | |
− | |שם | + | {{פריט מדיה |
− | | | + | |שם=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3 |
− | + | |כותרת=הרב דוד הורביץ:{{ש}}}} | |
− | }} | + | {{סוף רשימת מדיה}} |
− | < | + | <big><span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%"> פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,</span>{{ש}} |
− | < | + | <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%"> מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,</span>{{ש}} |
− | < | + | <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,</span>{{ש}} |
− | < | + | <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,</span>{{ש}} |
− | < | + | <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָ֨א־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,</span>{{ש}} |
− | < | + | <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃</span>{{ש}} |
+ | </big> | ||
=== טעמים נדירים === | === טעמים נדירים === | ||
− | < | + | <big><span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃ </span>{{ש}} |
+ | </big> | ||
=== טעמים שאינם מנוגנים === | === טעמים שאינם מנוגנים === | ||
− | * <span style="font-family:David; font-size: | + | |
− | * <span style="font-family:David; font-size: | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:140%">מַקָף־</span> - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת. |
− | * <span style="font-family:David; font-size: | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:140%">פְּסִיק | </span> - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב"ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם. |
+ | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:140%">מֶֽתֶג</span> - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית. | ||
== שרשראות של טעמים == | == שרשראות של טעמים == | ||
− | כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב. | + | כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב. נציג כמה מהן: |
− | + | <big> | |
− | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א, מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.</span> | |
− | * <span style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.</span> | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח זָקֵף־קָטֹ֔ן.</span> |
− | * <span style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.</span> |
− | * <span style="font-family:David; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.</span> | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָ֨א גֵּ֜רִשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.</span> |
− | * <span style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, | + | * <span style="font-family:SBL Hebrew,Ezra SIL SR,Ezra SIL,David,Arial Unicode MS; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃</span> |
− | * <span style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃</span> | + | </big> |
==טעמי אמ"ת== | ==טעמי אמ"ת== | ||
שורה 54: | שורה 57: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו"ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב"ש]] את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו"ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב"ש]] את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}. | ||
− | == השימוש | + | ==השימוש בטעמי המקרא== |
− | השימוש העיקרי בטעמי | + | השימוש העיקרי בטעמי המקרא בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים. |
− | ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים | + | ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים טעמי המקרא{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע"ד ז'.}}. |
== ניגון הטעמים == | == ניגון הטעמים == | ||
+ | |||
{{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}} | {{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}} | ||
− | |||
− | ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר | + | ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצ"צ]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה [כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב], הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ|רבי הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. |
− | כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. | + | כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].}}, מגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א').}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].}} וימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].}}. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
+ | |||
* [[קריאת התורה]] | * [[קריאת התורה]] | ||
− | * [[ניגון | + | * [[ניגון טעמים]] |
− | |||
− | |||
− | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | |||
− | |||
− | + | * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד] {{וידפו}}''' | |
+ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
+ | |||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | [[קטגוריה:קריאת התורה]] | ||
− |