עריכת הדף "טהירו עילאה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
| − | '''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר"י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר | + | '''טהירו עילאה''' הוא כינוי ל[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. בקבלת [[מהר"י סרוג]] מבואר שהיא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר קדמון]] לאחר שה[[י]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון. |
==ענינו== | ==ענינו== | ||
| − | טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני | + | טהירו עילאה הוא בבחינת [[אור אין סוף]] עצמו שלפני ה[[צמצום]]. טהירו הוא לשון התגלות והארה, כענין "עצם השמים לטוהר". |
| − | טהירו עילאה נקרא בשם אויר קדמון ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. | + | טהירו עילאה נקרא בשם [[אויר קדמון]] ביחס ל[[קו וחוט]] שנקרא בשם [[אור קדמון]]. ה[[קו וחוט]] הוא השורש ל[[עשר ספירות]] הגלויות. |
על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]]. | על ענין טהירו עילאה נאמר "הוא ושמו לבד", שהוא בבחינת [[אחדות פשוטה]]. | ||
| − | במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית | + | במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מ[[עשר ספירות הגנוזות]]. |
| − | במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות]] | + | במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות החקיקה]], לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]]. |
| − | טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני | + | טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין [[טהירו תתאה]] הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת [[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]]. |
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בריש הורמנותא דמלכא]] | *[[בריש הורמנותא דמלכא]] | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:עולמות]] |
