עריכת הדף "חסידות צאנז"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]] | [[קובץ:דברי חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי חיים מצאנז מייסד השושלת]] | ||
[[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] | [[קובץ:צאנז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]] | ||
| − | [[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי | + | [[קובץ:צאנז 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי צבי אלימלך הלברשטאם]] |
[[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]] | [[קובץ:שמרלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אליהו שמרלר נושא דברים במעמד [[שערי הוראה]]]] | ||
חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. | חסידות '''צאנז''', יסודה מהרה"ק רבי '''חיים הלברשטאם''' מצאנז, בעל הדברי חיים, שהיה תלמידו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ, תלמידו המובהק של הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}. | בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}. | ||
| − | עד היום מתאפיינות חסידויות | + | עד היום מתאפיינות חסידויות צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה. |
| − | כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז | + | כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה. |
| − | == יסוד חסידות צאנז | + | == יסוד חסידות צאנז ב[[ארץ ישראל]] == |
| − | רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם | + | רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז ב[[ארצות הברית]]. |
בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות. | בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. ב[[ארץ ישראל]] ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}} | רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}} | ||
| − | לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר | + | לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מקרית צאנז), ובנו השני הרב שמואל דוד הלברשטאם ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג). |
| − | רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר | + | רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מקרית צאנז הנוכחי שומר על קשר של ידידות עם חב"ד.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}} |
| − | רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר | + | רבי שמואל דוד הלברשטאם, כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} |
| − | רבים מרבני צאנז | + | רבים מרבני צאנז היו בקשר הדוק עם הרבי, הרב [[אליהו שמרלר]] ראש ישיבות קרית צאנז, הרב [[אהרן וידר]], רבה של קהילת צאנז בניו יורק, וחותנו של האדמו"ר מקלויזנבורג - ארצות הברית, הרב [[שמואל אלכסנדר אונסדורפר]], חותנו של האדמו"ר מקרית צאנז - [[ארץ ישראל]] הנוכחי, ועוד. |
| − | == | + | == יסוד חסידות צאנז בארצות הברית == |
| − | האדמו"ר | + | האדמו"ר החמישי באדמור"ת צאנז הוא הרב רבי נפתלי הלברשטאם בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק גריבוב ורב הצעיר דק"ק צאנז ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב) בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי סיני הלברשטאם מזמיגראד ומשם הגלה לסיבור במסירת נפש לא אכל מאכלות האסורות ולא חילל שבת קודש ונישר אצלו בכל אורך המלחמה התפילן שקיבל מאביו כשנעשה בר מצוה, ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר בבארא פארק, למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי הריי"צ ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות צאנז, והקים המכון יוחסין חתניו של נפתלי הם רבי יוסף זינגער מאלקסאנדער. |
| + | לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו האדמורי"ם, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז בקרית יואל מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. | ||
| − | + | == רבי נפתלי שמרלר == | |
| − | |||
| − | == | ||
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות". | הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות". | ||
