עריכת הדף "חיים גראביצר (ספר)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]] | [[קובץ:גרביצר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ההוצאה החדשה של הספר]] | ||
| − | הספר '''חיים גראביצער - סיפורו של נופל''' הינו סיפור עלילתי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו. | + | הספר '''חיים גראביצער - סיפורו של נופל''' הינו סיפור עלילתי על רקע היסטורי שנכתב על ידי ד"ר [[פישל שניאורסון]], המתאר את חיפושיו ותהיותיו של [[חסיד חב"ד]] בתקופת [[אדמו"ר ה'צמח צדק']], שנופל ממדרגותיו הרוחניות, ונודד בחצרות ובפלגים אחרים של היהדות החרדית, ומחפש מרגוע לנפשו. |
==הוצאתו לאור== | ==הוצאתו לאור== | ||
חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]], | חלקו הראשון של הספר נכתב בברלין בשפת ה[[אידית]] בשנת [[תרפ"ב]], ולאחר מכן תורגם לשפה הגרמנית על ידי הוצאת הספרים 'שוקן'. חלקו השני והשלישי של הסיפור, נכתבו יחד ארבע שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ו]], | ||
| − | החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון '[[ | + | החלק הרביעי, נכתב על ידי המחבר רק לאחר עלייתו לארץ, בשנת [[תרצ"ז]], והתפרסם כסיפור שבועי בהמשכים בעיתון '[[דען מארגן זשורנאל]]', שיצא לאור בניו יורק. |
בזמן יציאתו לאור טענו רבים שהספר מתארי את חיבוטי ליבו של הסופר פישל שניאורסון עצמו שעבר מסלול חיים דומה במהלכו הסתובב במרכזים שונים וגישש את דרכו עד שייצב את עצמו. טענות אלו נסתרו הן על ידי הסופר עצמו והן על ידי קוראים אחרים שטענו שאין כל קשר בין הטענות למציאות. | בזמן יציאתו לאור טענו רבים שהספר מתארי את חיבוטי ליבו של הסופר פישל שניאורסון עצמו שעבר מסלול חיים דומה במהלכו הסתובב במרכזים שונים וגישש את דרכו עד שייצב את עצמו. טענות אלו נסתרו הן על ידי הסופר עצמו והן על ידי קוראים אחרים שטענו שאין כל קשר בין הטענות למציאות. | ||
===תרגומו לעברית=== | ===תרגומו לעברית=== | ||
| − | תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת [[ת"ש]], יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'. | + | תרגומו של הספר לראשונה החל בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] בעיתון היומי 'הצופה' על ידי הסופר והמשורר [[אברהם שלונסקי]], שם פורסם מידי שבוע בעיתון של יום שישי פרק נוסף מהסיפור. עם השלמת התרגום בשנת [[ת"ש]], יצא לאור הספר בארבעה כרכים נפרדים בדפוס 'מסדה'. |
במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו. | במשך שנים רבות הספר לא יצא במהדורה מחודשת, נחשב לנדיר, ואף הפך לספר פולחן שעבר מיד ליד בסודי סודות כששמועות שונות מתהלכות בנוגע לאיסור לקרוא בו, או בנוגע לתועלת שבקריאתו. | ||
| − | בשנת [[תשע"ג]] יצא הספר לאור במהדורה מחודשת בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור | + | בשנת [[תשע"ג]] יצא הספר לאור במהדורה מחודשת בכרך אחד, על ידי הוצאת הספרים ידיעות אחרונות. במהדורה זו נוספו הערות שוליים בהם השוו המהדירים את התרגום של העברי עם הסיפור המקורי ועם מקורות מקבילים אחרים בכתביו של המחבר לנקודות שונות במהלך הסיפור. |
| − | + | כמו כן, צורף לספר נספח המתאר את קורות חייו של המחבר ואת משנתו הפסיכולוגית. | |
==עלילת הספר== | ==עלילת הספר== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם. | ר' חיים יוצא בראש אנשי הכפר אל השדות בשירה שמחה וסוחפת, אך באמצע ה'תהלוכה' מגיעה השמועה המצערת כי בנו של חיים נפטר. ר' חיים לא נופל ברוחו, וממשיך עם התהלוכה לעבר [[בית עלמין|בית העלמין]] במטרה 'לקבור את המוות' ולהביא [[גאולה]] לעולם. | ||
| − | השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו | + | השירה וההתלהבות נמשכת, עד שנסתם הגולל, ואז בבת אחת חיים 'נופל' מכל מדרגותיו הרוחניות, וכשהוא לא מצליח לעכל את האסון הנורא שנפל עליו, הוא בורח מהקבר הטרי בלי לומר [[קדיש]] אחר בנו, ומותיר את אשתו עגונה וגלמודה. |
===חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות=== | ===חלק ב' - היאבקות הנופל מעולם החסידות=== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
| − | [[משפיעים]] רבים בתוך [[חסידות חב"ד]] רואים בקריאת הספר דבר פסול{{הערה| | + | [[משפיע|משפיעים]] רבים בתוך [[חסידות חב"ד]] רואים בקריאת הספר דבר פסול, ואוסרים על מחונכיהם לקרוא בספר{{הערה|הדבר בולט במיוחד לאור העובדה שבכל הספרות החב"דית לענפיה הוטל ווטו של התעלמות מוחלטת מהספר ומתכניו, ולא נמצא כל אזכור לספר זה לא בספרי הסיפורים, ולא בספרות הביביליוגרפית על ההווי החסידי ועל החיים החסידים בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.}}. |
| − | + | על אף שהספר מבוסס על רקע היסטורי, המחבר הכניס בספר אמרות וסיפורים רבים שאינם אלא פרי הגותו שלו, וכתבם תחת שמותיהם של אדמו"רי חב"ד. | |
| − | + | ||
| − | + | מלבד זאת, הספר מלא וגדוש בשאלות ובתמיהות מהותיות על דרכי ההנהגה האלוקית, והתנהלותם של גדולי ישראל, ועלול לעורר ספיקות באמונה בלב הקורא. | |
| + | |||
| + | טענה נוספת המושמעת היא, שהכותב מצייר את הדמויות של החסידים וה[[מתנגדים]] בספר בצורה השונה מאוד מהתיאורים שהנחילונו רבותינו נשיאינו. כך למשל הוא מתאר את החב"דניק כאדם קר רוח ושכלי שאינו נותן לרגשות להשתלט עליו, לעומת ה[[מתנגדים]] שמתוארים כאנשים חמים וטובי לב, המקפידים באופן מיוחד במצוות מעשיות. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{קישור שטורעם|115|artdays|"חב"דניקים הם ספירט נקי"|מ' אברמסון|י"ד בתשרי תשס"ו}} | * {{קישור שטורעם|115|artdays|"חב"דניקים הם ספירט נקי"|מ' אברמסון|י"ד בתשרי תשס"ו}} | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה:ספרי סיפורים]] | + | [[קטגוריה: ספרי סיפורים]] |
| − | [[קטגוריה:ספרי פישל שניאורסון]] | + | [[קטגוריה: ספרי פישל שניאורסון]] |
