עריכת הדף "חוגי חן למשנת חב"ד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''"חוגי חן" למשנת חב"ד''' הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] | + | {{לעריכה}} |
| + | '''"חוגי חן" למשנת חב"ד'''. הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנות היו"דס בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]]. | ||
[[קובץ:עדין ושזר.jpg|ממוזער|הרב עדין אבן ישראל ומר זלמן שזר.]] | [[קובץ:עדין ושזר.jpg|ממוזער|הרב עדין אבן ישראל ומר זלמן שזר.]] | ||
| − | == | + | ==השתשלשלות השיעור== |
| − | בבית{{הערה|ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.}} הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים. לאחר פטירתו | + | בבית{{הערה|ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.}} הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים. |
| + | |||
| + | לאחר פטירתו ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו מוקרי זכרו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "'''חוגי חן במשנת חב"ד'''". | ||
| + | |||
| + | כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]]. | ||
[[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]] | [[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]] | ||
| − | המגיד שיעור הראשון{{הערה|מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו".}} היה | + | המגיד שיעור הראשון{{הערה|מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". }} היה הרב הראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], לעיתים מסר הרב [[אברהם חן]] אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]{{הערה|ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות}}, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]]. |
| + | |||
| + | המוסרי שיעור היו מידידיו ותלמידו של הרב חן. | ||
| − | בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]] | + | בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]] [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]], וכיום ב[[סידור עם דא"ח]]. |
| − | בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה מר [[זלמן שז"ר]] - | + | בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן. |
| − | השיעור פנה | + | השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה. |
===סקירה בעיתון "דבר"=== | ===סקירה בעיתון "דבר"=== | ||
| − | השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, | + | השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, הביאה שהעיתון של "ההסתדרות הכללית" כתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור: |
| − | + | "בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם. | |
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש. | כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש. | ||
| − | מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים. | + | מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים". |
===מיקום השיעור=== | ===מיקום השיעור=== | ||
| − | השיעור שהחל בביתו של הרב חן, | + | השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר [[זלמן שז"ר]]. |
| + | |||
| + | בשנת תש"ע לערך כנפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. | ||
| − | + | ==הרבי והשיעור== | |
| + | הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור. ובהמשכו אחרי פטירת הרב חן | ||
| − | + | מכתב מיוחד<ref>אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח</ref> שלח הרבי לאלמנה הרבנית לאה חן, בי"ד טבת תשי"ח, להודות לה על המשך השיעור של בעלה באותה המתוכנת שהיה בחייו. | |
| − | |||
| − | + | בתשי"ט אנו מוצאים את שז"ר מתייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט | |
| − | + | "בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש. | |
| − | בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור{{הערה|ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.}}. | + | בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור{{הערה|ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.}}. |
| − | בתחילת שנת | + | בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון{{הערה|אגרות קודש אגרת ז'פד https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7084.htm}}: |
| − | + | בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד. | |
| − | + | שואלים מה ילמדו בהמשך לסיום התניא. | |
| + | לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' '''תורה אור''', ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' '''תורת חיים''' לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' '''אור התורה''' לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע. | ||
| + | |||
| + | וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור. | ||
===[[ספר הק"ן]]=== | ===[[ספר הק"ן]]=== | ||
[[קובץ:ספר הקן03.jpg|ממוזער|[[ספר הק"ן]] יוצא לאור על ידי "חוגי חן" למשנת חב"ד.]] | [[קובץ:ספר הקן03.jpg|ממוזער|[[ספר הק"ן]] יוצא לאור על ידי "חוגי חן" למשנת חב"ד.]] | ||
לרגל{{הערה|ראה: https://chabad.info/magazine/612692/}} שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך. | לרגל{{הערה|ראה: https://chabad.info/magazine/612692/}} שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך. | ||
| − | שזר | + | שזר הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד. |
| − | הרב עדין | + | הרב עדין המגיד שיעור של חוגי חן הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו 170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר. |
==סגנון השיעור== | ==סגנון השיעור== | ||
[[קובץ:שמואל זלמנוב - חוגי חן.jpg|ממוזער|דו"ח מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על אופן השיעור "חוגי חן", על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] בבית [[זלמן שזר]].]] | [[קובץ:שמואל זלמנוב - חוגי חן.jpg|ממוזער|דו"ח מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על אופן השיעור "חוגי חן", על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] בבית [[זלמן שזר]].]] | ||
| − | + | הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר [[זלמן שז"ר]]: | |
| + | למראה עיני מחזה שלא הורגתי לראות, מסיבי לשולחן גדול בהסאלאן ישבו כעשרים איש מעלי מדע מפורסמים ותוכם הפרוסמם הוגה בערגמאן ועוד וסיפרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה) ומר עדין שטיינזאלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעינן שבירת הכלים וכו', מר שזר ישב בראשה שולחן מן הצד וכלום שומעים מקישיבים ברמציניות וגם מתוכחים עם המרציא וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בעניני חב"ד. | ||
| + | |||
| + | האברך מר עדין שטיזלץ עטור זקן פיאות ארוכים בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר הענינים בטוב טעם ודעת שכלי. | ||
| + | |||
| + | אופן הלימוד אינו כפי הנהוג בין אנ"ש ויותר עושה רושם מהרצאת מדעית, ומביא ראיות ודוגמאות גם מספרי מדע ולא בכל פעם קולע על השערה והכוונה לפי דעתי, אבל בכללות | ||
| + | בשים לב לסוג האנשים השומעים הוא מסביר העינים באופן מצוין. | ||
| + | |||
| + | הרבה מהשומעים רושמים לעצמם בעפרון מה שלומדים ושומעים- מאכען זיך נטיצען כמו בעל הרצאה וכו'. | ||
| + | |||
| + | אחר הלימוד כשעה שעה וחצי, כיבודו המסובים בתה ומשקה ומזונות. | ||
| + | |||
| + | מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות. | ||
==מגידי שיעור== | ==מגידי שיעור== | ||
| שורה 70: | שורה 94: | ||
המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר: | המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר: | ||
| − | {{ציטוט| | + | {{ציטוט|גרשיים=כן|תוכן=איזה שפע איזה עושר ואיזו רעננות. האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה.}} |
שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים | שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
