עריכת הדף "ונתנה תוקף"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | {{בעבודה מתמשכת}} | |
− | |||
− | + | פיוט '''ונתנה תוקף''', מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים. | |
− | + | הפיוט מיוחד בסגנונו שהוא מתאר את המתרחש בבית הדין של מעלה בימי הדין ראש השנה ויום כיפור, הן את החיל ורעדה, הן את המשפט, ואת הדרך לבטל את רע הגזרה. | |
− | |||
− | + | הפיוט הינו אחד הפיוטים החשובים ביותר בתפילות [[מוסף לראש השנה]], [[מוסף ליום כיפור]]. ל[[מנהג חב"ד]] נאמר ב[[ארון קודש]] פתוח, קודם [[אמירת קדושה|קדושת כתר]] ב[[תפילת מוסף]]. | |
− | + | [[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט ונתנה תוקף, מתוך מחזור עתיק]] | |
− | + | ==על הפיוט== | |
− | + | על הפירוט מפורסם מעשה מרטיט, אף שלאו דווקא זה המקור הקדום של הפיוט. | |
− | |||
− | == | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון כותב סיפור: | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגדולי הדור, להמיר את דתו. | ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגדולי הדור, להמיר את דתו. | ||
שורה 73: | שורה 19: | ||
ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה. | ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה. | ||
+ | |||
+ | סיפור זה מופע בעוד מקורות. | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
===אמיתות הסיפור=== | ===אמיתות הסיפור=== | ||
− | ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות" | + | ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} מיום [[ח"י אלול]] [[תשל"ג]], כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות." |
− | אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק בסיפור עצמו. | + | אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק ברור בסיפור עצמו. |
===ביאורים בפיוט=== | ===ביאורים בפיוט=== | ||
====כשאבא קורא==== | ====כשאבא קורא==== | ||
− | בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר: | + | בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על-ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר: |
כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של [[יום כיפור|יום הקדוש]], וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]". | כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של [[יום כיפור|יום הקדוש]], וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]". | ||
שורה 94: | שורה 42: | ||
כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל. | כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל. | ||
− | ====תשובה | + | ====תשובה תפלה וצדקה==== |
− | הרבי | + | הרבי ביאר<ref>)ע"פ לקוטי שיחות חל"ד ע' 59 שיחת לפ' עקב ב, אות ה ואילך</ref> את קושיית המרש"א<ref>בחדושי אגדות במסכת ראש השנה.</ref> בנוסח הפיוט למה מוזכר רק "תשובה ותפלה וצדקה מעברין את רוע הגזרה" ולמה השמיט הפייט את "שינוי השם" (ראה ר"ה דף ט"ז ע"ב) "ושינוי המקום",. |
וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ושינוי המקום, וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי. | וביאר הרבי שהפייט מנה דברים ששייכים לעברת רוע הגזרה, משא"כ שינוי השם, ושינוי המקום, וכו' הוא מציאות חדשה לגמרי. | ||
====דירה בתחתונים==== | ====דירה בתחתונים==== | ||
− | עוד ביאר הרבי | + | עוד ביאר הרבי<ref>בלקו"ש חי"ט בשיחה לר"ה - ו' תשרי (ס"ח) </ref> שרואים שיהודים מתעוררים בעת אמירת "ונתנה תוקף כו', מי ינוח וכו'" יותר מתוך פנימות הלב ויותר מהתעוררות, מאשר בעת אמירת "מלוך על העולם כולו בכבודך" כו'. |
− | שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי | + | שלכאורה עיקר הבקשה של יהודי תיהיה בהתעוררות שהקב"ה ינהיג את העולם, יותר מאשר חייו הפרטיים. |
− | מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם | + | מבאר הרבי שהטעם הפנימי בזה הוא מפני שכוונת עצמותו ית' היא דוקא ב[[דירה בתחתונים]], ולכן כאשר יהודי מבקש על חייו הגשמיים, יותר מרגיש את פנימיות כוונת הקב"ה בבריאת העולם<ref>וראה במה שהעירו כאן: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=803&cat=3&haoro=4</ref>. |
===מנהגי הרבי=== | ===מנהגי הרבי=== | ||
− | הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט | + | הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט<ref>http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf</ref>. |
+ | |||
+ | ==אצל חסידים== | ||
+ | המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]] היה אומר שההבדל בין [[בית כנסת]] של [[מתנגדים]] לשל [[חסידים]], שאצל המתנגדים עיקר הצעקה היית במילים "ותשובה ותפלה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה", ובבתי כנסיות חסידיים עיקר הצעקה הייתה "כי אתה הוא א-ל מלך חי וקיים". | ||
+ | |||
+ | פתגם זה מבטא שאצל חסידים עיקר ענין הימים הנוראים הוא קבלת מלכותו של הקב"ה. ולא הגזר דין של האדם על חייו הפרטיים. | ||
+ | |||
+ | ועוד היה מתוועד הרב [[מענדל פוטרפס]] שיש כאלו שלא בוכים ב"מי ימות", אלא ב"מי יחיה"... כיון שלא כל כך דואג אם הוא ימות, העיקר למה שהשני יחיה..., | ||
+ | |||
+ | בכך רצה המשפיע לבטאות עד כמה מגונה הרגש קנאה. | ||
+ | |||
+ | ==מחקרים על הפיוט== | ||
+ | [[קובץ:נתנה תוקף עתיק.jpg|ממוזער|נוסחאות קודמים של הפיוט "ונתנה תוקף", במגילות עתיקות]] | ||
+ | חוקרי הפיוטים גם מבין היראים טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנציא. משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [https://col.org.il/news/85568 כאן].}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]]. | ||
+ | |||
+ | יש שכתבו על סמך שה[[אור זרוע]] לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים | ||
+ | |||
+ | חלק מהפיוט נזכר במאמרות חז"ל בגמרא מסכת ראש השנה<ref>דף טז ע"ב</ref>. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | * [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר | + | * [https://col.org.il/news/85568 האם ה"ונתנה תוקף" חובר ע"י רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית] {{COL}} |
* [https://col.org.il/news/113268 'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד], מותאם ל[[ניגון מפולטובה]] {{COL}} | * [https://col.org.il/news/113268 'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד], מותאם ל[[ניגון מפולטובה]] {{COL}} | ||
− | * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי | + | * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 הפיוט מנוגן על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ] מחשובי [[בעלי תפלה ב-770]] {{אינפו}} |
* גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף" httפפps://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/ | * גילויים חדשים על מקור הפיוט המרטיט "ונתנה תוקף" httפפps://blog.nli.org.il/unetanneh_tokef/ | ||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | |||
− |