עריכת הדף "ונתנה תוקף"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | {{בעבודה מתמשכת}} | |
− | |||
− | + | פיוט '''ונתנה תוקף''', מופיע במחזור נוסח חב"ד, ומקורו במחזורים קדומים. | |
− | + | הפיוט הינו אחד הפיוטים החשובים ביותר בתפילות [[הימים הנוראים]]. ל[[מנהג חב"ד]] נאמר ב[[ארון קודש]] פתוח, קודם [[אמירת קדושה|קדושת כתר]] ב[[תפילת מוסף]]. | |
− | [[ | ||
− | + | ==על הפיוט== | |
− | + | ה"אור זרוע" כותב שהעתיק אותו מכתביו של רבי אפרים בן יעקב מבון כותב סיפור: | |
− | + | ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה מגודלי הדור, להמיר את דתו. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | ההגמון של מגנצא דרש מרבי אמנון, שהיה | ||
כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו. ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח. | כדי להתחמק מהדרישה ביקש רבי אמנון שלושה ימים כדי לשקול בדבר. אחר כך התחרט על שלא דחה את ההגמון לאלתר ובכך רמז לו, כביכול, שהמרת הדת באה בחשבון מבחינתו. ביום השלישי, משלא הגיע לארמון, הביאוהו אל ההגמון בכוח. | ||
שורה 73: | שורה 16: | ||
ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה. | ביום השלישי לפטירתו נגלה רבי אמנון לרבנו קלונימוס בן משולם בחלום והשלים את הפיוט, וציווה אותו להפיץ בכל הקהילות פיוט זה, וכך נעשה. | ||
+ | |||
+ | סיפור זה מופע בעוד מקורות. | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
===אמיתות הסיפור=== | ===אמיתות הסיפור=== | ||
− | ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות" | + | ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תרע"ה עמוד ס"ה.}} מיום [[ח"י אלול]] [[תשל"ג]], כותב [[הרבי]] על אמיתות פרטים ב[[סיפור]] על "ונתנה תוקף": "ממה שהעתיק מהסופרים שקדמוהו, שר' אמנון פסק דינו במה שיענישוהו, הנה צריך עיון אם אמיתי הוא, כי אסור לחבול בעצמו. וידוע שכמה עניינים ב(ספר) "שלשלת הקבלה" מפוקפקים ולא אמיתיים, וכמובא בכמה מקומות." |
− | אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק בסיפור עצמו. | + | אך יש שאומרים שהרבי רק מערער על הפרטים של הסיפור אך אין מכאן ראיה שהרבי מפקפק ברור בסיפור עצמו. |
===ביאורים בפיוט=== | ===ביאורים בפיוט=== | ||
− | + | ||
− | בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר: | + | בין אמרות הקודש בשיחת [[דברי כיבושין]] של [[צום גדליה]] (נדחה) [[תשנ"ב]]{{הערה|[[התוועדויות]] תשנ"ב כרך א' עמ' 34.}} התייחס הרבי בהרחבה לתפילת "ונתנה תוקף" – תפילה שחוברה על-ידי רבי אמנון ממגנצה – וכה אמר: |
כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של [[יום כיפור|יום הקדוש]], וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]". | כיצד אפשר לומר דברים כאלו בעיצומו של [[יום כיפור|יום הקדוש]], וביאר שזה על דרך הסיפור עם אדמו"ר האמצעי "[[כשאבא קורא]]". | ||
שורה 94: | שורה 39: | ||
כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל. | כנרמז ב"נתנה תוקף": "נתנה" (גם) מלשון נתינה, "וכל הנותן בעין יפה הוא נותן", ו"(נתנה) תוקף" – תוקף לבני-ישראל. | ||
− | === | + | ===מנהגי הרבי=== |
− | + | הרבי נוהג לעמוד באמירת הפיוט<ref>http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/30-09-2016-02-39-30-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95.pdf</ref>. | |
− | הרבי | ||
− | |||
− | |||
− | == | + | ==אצל חסידים== |
− | + | המשפיע הרב [[מענדל פוטרפס]] היה אומר שההבדל בין [[בית כנסת]] של [[מתנגדים]] לשל [[חסידים]], שאצל המתנגדים עיקר הצעקה היית במילים "ותשובה ותפלה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה", ובבתי כנסיות חסידיים עיקר הצעקה הייתה "כי אתה הוא א-ל מלך חי וקיים". | |
− | + | פתגם זה מבטא שאצל חסידים עיקר ענין הימים הנוראים הוא קבלת מלכותו של הקב"ה. ולא הגזר דין של האדם על חייו הפרטיים. | |
− | + | ==מחקרים על הפיוט== | |
+ | חוקרי הפיוטים גם מבין היראים טוענים שאין מקור הפיוט מרבי אמנון ממגנציא. משום שרואים את הפיוט במקורות שקדמו לו. ואף נוסח קדום לו נמצא{{הערה|1=ראה [https://col.org.il/news/85568 כאן].}} אצל רבי [[אליעזר הקליר]]. | ||
− | + | יש שכתבו על סמך שה[[אור זרוע]] לא מופיע כי רבי אמנון חיבר את פיוט זה, אלא רק שאמרו וציווה לאחר מכן בחלום להפיץ אותו, כך שייתכן כי הפיוט היה מוכר באיטליה אך לא במגנצא, ורבי אמנון היה זה שהפיץ את הפיוט אצל האשכנזים עד שקנה את מקומו המכובד במחזורים | |
− | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | * | + | *האם ה"ונתנה תוקף" חובר ע"י רבי אמנון ממגנצא? ● תגלית |
− | + | https://col.org.il/news/85568 | |
− | + | *'ונתנה תוקף' מרגש ומיוחד, מותאם ל[[ניגון מפולטובה]] | |
− | + | https://col.org.il/news/113268 | |
+ | * הפיוט מנוגן על ידי הרכ [[מרדכי צבי ברקוביץ]] מחשובי [[בעלי תפלה ב-770]] | ||
+ | http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77931_he_6.mp3 | ||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | |||
− |