עריכת הדף "הקלויז בברוד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"[[חסידי אשכנז]]" בעיר ברוד (ברודי) בתקופה שקודם [[הבעש"ט]] וגם בתקופת תלמדיו<ref> לא ברור מאיזה שנה עד איזה שנה פעם הקלויז ועד איזו שנה בדיוק פעל הקלויז (בשנת תקפ"ט עדיין מוזכרים חכמי הקלויז כבעלי משקל תורני במסגרת מחלוקתם של רבי אלעזר לנדא ורבי שלמה קלוגר [ספר "שבעה עינים" דף מז.]), אך ככל הנראה הוא לא נסגר רשמית מעולם, אלא הלך ודעך עד שהסתיים.</ref>. | |
− | |||
==מעמד הקלויז== | ==מעמד הקלויז== | ||
− | המלחמות | + | המלחמות<ref>ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".</ref> בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב. בהמשך היו תלמידי חכמים גדולים שהתקבצו בקלויז והוחזקו על חשבון קופת הציבור. |
− | + | בקלויז. ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. קהילת ברודי דאגה לקיומו החומרי של הקלויז ושל חכמיו הזקוקים לעזרה. | |
− | + | ==תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויז | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
מראשי בית מדרש: | מראשי בית מדרש: | ||
*הרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]]. | *הרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]]. | ||
− | *הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. | + | *הרב [[גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. שהוזכר קודם כמי שניסה להכניס אווירה חסידית לקהילת ברודי. |
*הרב [[חיים צאנז מברוד]]. בעל מחבר ספרים "נדר בר קדש" על פרקי אבות ו"הוד תהילה" על ענייני חנוכה, "טהרת מים?", על הלכות מקוואות. | *הרב [[חיים צאנז מברוד]]. בעל מחבר ספרים "נדר בר קדש" על פרקי אבות ו"הוד תהילה" על ענייני חנוכה, "טהרת מים?", על הלכות מקוואות. | ||
− | * | + | *ר' משה אוסטרר, בעל מחבר ספר "ערוגת הבושם". |
− | * | + | *ר' נתן ב"ר לוי, |
− | + | *ר' נפתלי ב"ר לוי את בעל מחבר ספרים "בית לוי" "עטרת שלמה". | |
− | * | + | *ר' מאיר מרגליות בעל מחבר ספר "מאור נתיבים". |
− | * | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה. והבעש"ט העיד שבקרב חכמי הקלויז שרתה רוח הקודש<ref>מקור??</ref>. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | בדברי ימי הבעש"ט היו כמה דין ודברים בינו חבין חכמי הקלוז, שבתחילה התנגדו לו ולאחר מכן נעשו לידידיו. | |
+ | מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]]. | ||
==מלחמתה של תורה== | ==מלחמתה של תורה== | ||
− | חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם | + | חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה. |
ממלחמתיהם הידועות: | ממלחמתיהם הידועות: | ||
− | *נגד כת [[ | + | *נגד כת [[הפרנקסטים]] |
*מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי [[יהונתן אייבשיץ]]. אף שחלק מהם היו מדידיו. "הנודע ביהודה", ניסה לעכב את הכרזת החרם ולפשר בין הצדדים כדי למנוע חילול ה', ובכל זאת, לאחר פרסום ספרו של ר' יהונתן אייבשיץ "ואבא היום אל העין" יצא בחריפות נגדו. | *מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי [[יהונתן אייבשיץ]]. אף שחלק מהם היו מדידיו. "הנודע ביהודה", ניסה לעכב את הכרזת החרם ולפשר בין הצדדים כדי למנוע חילול ה', ובכל זאת, לאחר פרסום ספרו של ר' יהונתן אייבשיץ "ואבא היום אל העין" יצא בחריפות נגדו. | ||
+ | |||
+ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− |