עריכת הדף "המכתב הארוך"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|ויקיזציה}} | {{לשכתב|ויקיזציה}} | ||
− | + | "'''המכתב הארוך'''" באידיש: "'''דער לאנגע בריוו'''", הוא כינוי ל[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרת קודש]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך ג'.}} שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] לבתו [[הרבנית חיה מושקא]], בשנת [[תרצ"ה]] – בה מספר באריכות אודות שלשה חסידים של [[הבעל שם טוב]] ודרכם הארוכה בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]]. | |
− | |||
− | '''המכתב הארוך''' | ||
− | + | השלושה הם: | |
+ | *רבי [[מרדכי הצדיק]] | ||
+ | *רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מרבותיו של אדמו"ר הזקן | ||
+ | *רבי [[חיים פרוש]], רבו של רבי [[אברהם מקאליסק]] | ||
==מהות המכתב== | ==מהות המכתב== | ||
שורה 11: | שורה 12: | ||
אדמו"ר הריי"צ מזכיר סיפור זה בכמה מאגרותיו ושיחותיו, אך באגרת זו בא הסיפור בארוכה ובפרטיות. | אדמו"ר הריי"צ מזכיר סיפור זה בכמה מאגרותיו ושיחותיו, אך באגרת זו בא הסיפור בארוכה ובפרטיות. | ||
− | וכך הוא כותב באגרת אחרת | + | וכך הוא כותב באגרת אחרת<ref>ח' תמוז תרצ"ט.</ref>: |
{{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז. | {{ציטוט|תוכן="שלשה אנשים תלמידי ישיבת סמארגאן אשר היו הראשונים שהביאו תורתו והדרכתו של מורינו הבעש"ט נ"ע בשנת תק"י-י"ב בערך ברוסיא הלבנה, ואחד מהם הי' ר' מרדכי נ"ע אשר הוא הי' הראשון ביניהם אשר לסיבה מן הסיבות הלך לחבל וואהלין ושם שמע את שמע מורנו הבעש"ט נ"ע והלך למעזיבוז. | ||
− | בהיותו במעזיבוז משך זמן רב וכבר תודה לא-ל למד ארחות חיים בהדרכת | + | בהיותו במעזיבוז משך זמן רב וכבר תודה לא-ל למד ארחות חיים בהדרכת הבעש"ט הנה באחד הימים שמע מאת הבעש"ט מאמר זה: |
{{מונחון|א נשמה קומט אראפ אויף דער וועלט און לעבט אפ זיעבעציג אכציג יאהר צוליב טאן א טובה א אידין אין רוחניות ובפרט אין גשמיות|נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים-שמונים שנה על מנת לעשות טובה ליהודי ברוחניות ובפרט בגשמיות}}. | {{מונחון|א נשמה קומט אראפ אויף דער וועלט און לעבט אפ זיעבעציג אכציג יאהר צוליב טאן א טובה א אידין אין רוחניות ובפרט אין גשמיות|נשמה יורדת לעולם וחיה שבעים-שמונים שנה על מנת לעשות טובה ליהודי ברוחניות ובפרט בגשמיות}}. | ||
דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".}} | דברי קדש מורנו הבעש"ט נ"ע עשו רושם אדיר על הר' מרדכי ויעזוב את מעזיבוז וילך לחפש את העילויים ר' ישכר דוב ור' חיים חבריו מלפנים בישיבת סמארגאן להודיעם את הדרך החדשה אשר קיבל בבית מדרשו של מורנו הבעש"ט נ"ע ואחר נדודים רבים מצא אותם ומהם – מהשלשה אלה – הושתו כרם החסידות ברוסיא הלבנה".}} | ||
שורה 28: | שורה 29: | ||
לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[קידוש לבנה]] יצאו ר"מ ור"ח בריקוד נלהב ולאחר מכן החל ר"מ לשוחח בענין "[[מצוה]] בלא כוונה" ואופן עבודת ה' הנכון והרצוי ובסיימו את הדברים לימד את כל הקהל הגדול שהתקבצו סביבו את הניגון המכונה "חפש ומצא" – ניגון שנהגו לנגן במחיצת הבעש"ט – וביאר את תוכנם של כל תנועות הניגון. | לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[קידוש לבנה]] יצאו ר"מ ור"ח בריקוד נלהב ולאחר מכן החל ר"מ לשוחח בענין "[[מצוה]] בלא כוונה" ואופן עבודת ה' הנכון והרצוי ובסיימו את הדברים לימד את כל הקהל הגדול שהתקבצו סביבו את הניגון המכונה "חפש ומצא" – ניגון שנהגו לנגן במחיצת הבעש"ט – וביאר את תוכנם של כל תנועות הניגון. | ||
− | למחרת | + | למחרת היתה כל העיר כמרקחה עקב מה שאירע במוצאי היום הקדוש, במיוחד כשנודע שכעת עומד המגיד בעיצומה של תפילת שחרית בבית המדרש הגדול. תיכף התפתחה שיחה תורנית בין גדולי הלמדנים, בה דנו על הנהגתו של המגיד שלמרות שכבר הגיע זמן מנחה הוא אוחז עדיין בתפילת [[שמונה עשרה]] של [[שחרית]]. מטבע הדברים המשיכו לשוחח אודות הבעש"ט. |
אחד מגדולי הלומדים נזכר בסיפור מהבעש"ט שסיפר להם המגיד ר' מרדכי. לאחר מכן המשיכו לספר עניינים ומעשיות ששמעו מר' מרדכי. | אחד מגדולי הלומדים נזכר בסיפור מהבעש"ט שסיפר להם המגיד ר' מרדכי. לאחר מכן המשיכו לספר עניינים ומעשיות ששמעו מר' מרדכי. | ||
שורה 35: | שורה 36: | ||
המכתב נכתב על ידי הרבי הריי"צ שכנראה לא סיים לכתבו אך מסרו לבתו הרבנית חיה מושקא, המכתב המקורי נמצא ב[[ספריית ליובאוויטש]]. | המכתב נכתב על ידי הרבי הריי"צ שכנראה לא סיים לכתבו אך מסרו לבתו הרבנית חיה מושקא, המכתב המקורי נמצא ב[[ספריית ליובאוויטש]]. | ||
− | העתקות של המכתב מסתובבות בקרב [[חסידי חב"ד]] כבר שנים רבות (עוד טרם הדפסת סדרת [[אגרות קודש]]) ישנם שמועות שהמכתב נגנב מ[[פרזידנט 1304|בית הרבי]]{{ | + | העתקות של המכתב מסתובבות בקרב [[חסידי חב"ד]] כבר שנים רבות (עוד טרם הדפסת סדרת [[אגרות קודש]]) ישנם שמועות שהמכתב נגנב מ[[פרזידנט 1304|בית הרבי]]{{מקור}}. לאידך מסופר{{מקור}} כי הרבנית נתנה אותו לאחד החסידים לקרוא, והוא עשה העתק מהמכתב, והחזיק את המקור לרבנית. |
==הדפסות שונות של האגרת== | ==הדפסות שונות של האגרת== | ||
+ | האגרת נדפסה על ידי [[היכל מנחם בורו פארק]] בתשע"א, תחת השם "חסידי הבעש"ט בראשית דרכם" כאשר בעמוד בצד אחד של העמוד נמצא המקור<ref>המוצאים לאור השמיטו מספר קטעים בתחילת האגרת.</ref> ומולו התרגום ל[[לשון הקודש]], | ||
− | + | בספר "[[שמועות וסיפורים]]", ו[[אוצר סיפורי חב"ד]], נדפסו שני תרגומים שונים של האגרת. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]] |