עריכת הדף "היתר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{ | + | '''היתר''' הינו כל דבר שאינו אסור על פי ה[[תורה]]; [[מעשה|מעשים]] שאינם אסורים, [[דיבור]]ים שאינם אסורים, ואף [[סעודת חול|מאכלות היתר]]. גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, עליו לנהוג בהם [[קדושה]] ולהגביל את עצמו. מקור הדברים הוא מ[[פרשת קדושים]], שם אומרת התורה: "והתקדִשתם והייתם קדושים{{הערת שוליים|[[ויקרא]] כ', ז.}}". המפרשים מסבירים, שכוונת הציווי היא: "קדש עצמך במותר לך{{הערת שוליים|[[מסכת יבמות]] דף כ.}}". כלומר, גם באותם דברים שהתורה התירה לאדם, מחובתו של האדם לשים סייגים משלו גם על הדברים המותרים. |
== ה'היתר' בתורת החסידות == | == ה'היתר' בתורת החסידות == | ||
| − | על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי | + | על פי [[תורת החסידות]], הסיבה לקריאת שם "היתר", הוא מפני שעל אף שכל מה שהוא [[גשמיות|גשמי]] - ובכללן כל המאכלות וכדומה, הם מ[[קליפת נוגה]], ולפעמים יורדת החיות שבמאכלים אף ל[[שלוש קליפות הטמאות]] - דבר הקורה אצל מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ו[[נפש בהמית|נפשו הבהמית]] שהוא בחינת [[יסוד המים]] מארבע יסודות הרעים שבה שממנו מדת ה[[תאוה]], ועל ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שב[[שלוש קליפות הטמאות]] וגופו נעשה להן [[לבוש]] ו[[מרכבה]] לפי שעה, - אף על פי כן חוזר הדבר למקור ה[[קדושה]], וזאת - כאשר ישוב האדם ויחזור ל[[עבודת ה']] ולתורתו. |
הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'. | הסיבה לכך היא אכן בשם "היתר", כי לפי שהיה [[בשר]] היתר ו[[יין]] כשר לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'. | ||
| − | אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף | + | אם כי יש לדעת כי גם אחרי ה[[תשובה]], נשאר בגוף רשימו מהאיסור, ועל כן צריך הגוף לחיבוט הקבר{{הערת שוליים|[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ז']].}}. |
| − | אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{ | + | אצל [[חסידים]] מקובל הפתגם: "מה שאסור - אסור, ומה שמותר - מיותר" ("וואס ממעג נישט - מעג נישט, און וואס ממעג יע - מ'דארף נישט"){{הערת שוליים|1=מקור הפתגם הינו מ[[היום יום]] [[כ"ה אדר ב']]: החסיד ר' [[מרדכי האראדאקער]] סיפר: פתגם הראשון ששמעו מ[[רבינו הזקן]] כשבאנו ל[[ליאזנא]] היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ל[[יחידות]] לשאול דרך ב[[עבודה]]..}} |
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| − | *[http:// | + | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45967 ומה שמותר - מיותר!] {{אינפו}} |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
