עריכת הדף "הזאל הגדול (ליובאוויטש)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=הזאל הגדול בליובאוויטש|אחר=הזאל הגדול ב-770|ראו=[[הזאל הגדול (770)]]}}
[[קובץ:הזאל-בשלג.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|"הזאל הגדול" המשוחזר בשלג ([[תשפ"ג]])]]

'''הזאל{{הערה|ה'זאל' הוא 'אולם' ברוסית - מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי [[רוסיה]], ומשמשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.}} הגדול''' הינו בנין ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערה|ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]].

==היסטוריה==
בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שימש הזאל הגדול להיכל הלימוד של [[ישיבת ליובאוויטש]], ובו אמר הרבי הצ"צ את [[מאמר|מאמרי החסידות]] בשבתות וחגים.

בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). 

בזאל הגדול היה משתה החתונה של [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)]]. שם גם הייתה חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י"ב תמוז תרנ"ג]] ושם גם הייתה שמחת חתונתו עם [[הרבנית נחמה דינה]] ב[[י"ג אלול]] [[תרנ"ז]].

על פי תיאורו של ר' [[שמואל קראוס]] מדובר בבית רבוע, כ-‏21.30 על 21.30 מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-‏13 עמודים שעליהם נשענה התקרה.

בשנת [[תש"פ]] שוחזר העתק מדוייק של הזאל על פרטיו באותו מיקום בו היה בחצר רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/480021/ ליובאוויטש: הנחת אבן הפינה לבניית ושחזור ה'זאל' הגדול{{תמונה}}{{אינפו}}]}}. [[גבריאל גורדון|הרב גורדון]] מספר כי בשנת [[תקצ"ג]] כאשר נחנך ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] במקום בו עמד מאוחר יותר 'הזאל הגדול' השליך ה[[צמח צדק]] מטבעות כסף אל תוך הבור שאליו מושלכת אבן הפינה, וכך נעשה גם בהנחת אבן פינה של הזאל גדול: לבור שבו הונחה אבן הפינה הושלכו כמה מטבעות. "בהשגחה פרטית מופלאה, מצא אחד האורחים שהשתתפו במעמד ההיסטורי מטבע עתיק משנת [[תר"כ]] שהיה מונח בבור והנוכחים כולם התרגשו לראות זאת. היה זה כעין סימן שמימי...".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ליובאוויטש]]