עריכת הדף "דבר מלכות תולדות (א')"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | '''דבר מלכות תולדות (א')''' | + | '''דבר מלכות תולדות (א')''' זהו ה'דבר מלכות' הראשון מבין שני שיחות ה[[דבר מלכות]] שאמר [[הרבי שליט"א]] על [[פרשת תולדות]], שיחת הדבר מלכות הזאת מורכבת משיחות שאמר הרבי בשנת [[תשנ"ב]] בליל יום שלישי [[כ"ה חשוון]], ליל יום חמישי א' דראש חודש [[כסלו]], ושבת, ב' כסלו פרשת תולדות. השיחה [[הגהה|הוגהה]] על-ידי הרבי ב[[לשון הקודש]]. |
− | בדבר מלכות זה הרבי מסביר את משמעות שמה של [[פרשת תולדות]] ביחס לשמה של [[פרשת נח]], וענייני שמות אלה בעבודת האדם | + | בדבר מלכות זה הרבי מסביר את משמעות שמה של [[פרשת תולדות]] ביחס לשמה של [[פרשת נח]], וענייני שמות אלה בעבודת האדם. |
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
*'''אות א':''' שמות הפרשה מבטאים את תוכנה. ונשאלת השאלה שלכאורה הפרשה הקודמת, [[פרשת נח]] שמתחילה בתיבות "אלה '''תולדות''' נח" אמורה '''היא''' להקראות בשם "פרשת תולדות" ואילו פרשתנו (המתחילה בתיבות "ואלה תולדות '''יצחק'''") תקרא '''היא''' בשם "פרשת '''יצחק'''", ומדוע בפועל שמות הפרשיות נקראו ההפך? אלא שזהו ההוכחה ששמות הפרשה לא נקראים סתם על שם תחילת התיבה, אלא שהם מבטאים את התוכן והעומק של הפרשה וזהו הסיבה שפרשת נח ופרשת תולדות נקראו דווקא בשמות אלה. פרשת נח נקראה על שם נח ולא בשם "'''תולדות''' נח" כי תוכנה הוא לא על תולדותיו (ילדיו ומשפחתו) של נח, אלא עוסקת ב'''מאורעות שעבר נח עצמו''' ולכן הפרשה נקראת על שמו. ופרשת תולדות לא נקראת "פרשת יצחק" כי הפרשה לא עוסקת במאורעות חייו של יצחק (בשונה מפרשת נח) אלא '''בסיפור תולדותיו''' - בסיפור ילדיו ומשפחתו. | *'''אות א':''' שמות הפרשה מבטאים את תוכנה. ונשאלת השאלה שלכאורה הפרשה הקודמת, [[פרשת נח]] שמתחילה בתיבות "אלה '''תולדות''' נח" אמורה '''היא''' להקראות בשם "פרשת תולדות" ואילו פרשתנו (המתחילה בתיבות "ואלה תולדות '''יצחק'''") תקרא '''היא''' בשם "פרשת '''יצחק'''", ומדוע בפועל שמות הפרשיות נקראו ההפך? אלא שזהו ההוכחה ששמות הפרשה לא נקראים סתם על שם תחילת התיבה, אלא שהם מבטאים את התוכן והעומק של הפרשה וזהו הסיבה שפרשת נח ופרשת תולדות נקראו דווקא בשמות אלה. פרשת נח נקראה על שם נח ולא בשם "'''תולדות''' נח" כי תוכנה הוא לא על תולדותיו (ילדיו ומשפחתו) של נח, אלא עוסקת ב'''מאורעות שעבר נח עצמו''' ולכן הפרשה נקראת על שמו. ופרשת תולדות לא נקראת "פרשת יצחק" כי הפרשה לא עוסקת במאורעות חייו של יצחק (בשונה מפרשת נח) אלא '''בסיפור תולדותיו''' - בסיפור ילדיו ומשפחתו. | ||
− | |||
− | ''' | + | *'''אותיות ב' ו-ג'''': מכיון שתורה היא מלשון הוראה צריך ללמוד הוראה לחיים גם מהשמות גופא של הפרשות (ללא קשר למאורעות). השם "תולדות" מורה על מעשים טובים (שזהו עיקר תולדותיהם של הצדיקים) והשם "נח" מבטא את שמו של האדם שניתן לו בלידתו. ועל כך יש שתי דברים שצריכים הסבר והעמקה: |
− | ''' | + | '''א)''' לפי הפירוש הזה לשמות הפרשות השם לא מבטא את התוכן, שפרשת נח מבטאת מעשים טובים שעשה נח, אך שם הפרשה (נח) מבטא עניין של "תולדה" ו"לידה", ואילו פרשת תולדות תכנה הוא סיפור משפחתו של יצחק ולידתם ואילו השם מבטא מעשים טובים, ולפי זה יוצא שהשם של פרשת תולדות מבטא את התוכן של פרשת נח, ואילו השם של פרשת נח מבטא את התוכן של פרשת תולדות?! '''ב)''' פרשת נח נכתבה לפני פרשת תולדות, אז צריך להבין מה העניין של נח (לידת האדם) לפני "תולדות" (מעשים טובים) בהוראה לפועל. וכן לפי זה יוצא שהעניין של המעשים הטובים (תולדות) הוא לא סתם מעשים טובים בדרגה נחותה, אלא בדרגה נעלית יותר שמגיעה דווקא על ידי הכנה והקדמה של העניין של"נח". |
− | ניתן לפרש | + | ניתן לפרש שהתחלית של המעשים טובים (תולדות) יכולים להגיע רק אחרי עבודה של מנוחה (נח), אלא ההסבר הוא עמוק יותר. החילוק היעקרי בין פרשת נח לפרשת תולדות מקביל לחילות בזמן שלפני [[מתן תורה]] ולזמן שאחרי [[מתן תורה]], פרשת נח מסמלת את מציאות עם ישראל איך שהוא קודם ל[[תורה]], ופרשת תולדות מקבילה לזמן של אחרי [[מתן תורה]] - עבודת בני ישראל בשייכות לקיום התורה ומצוות{{הערה|בסוף אות ג' ובתחילת אות ד' מסביר הרבי בפירוט למה זה כך}}. |
− | + | *'''אותיות ד' ו-ה'''': כתוב בתנא דבי אליהו{{הערה|פרק י"ד}} שהתורה וישראל קדמו לעולם, ובזה גופא ישראל קדמו במעלתן תורה, ומביא משל ממלך בשר ודם שלקח עבד זקן שלימד את בניו חכמות ומנהגים טובים, כך גם התורה באה ללמד את בני ישראל (בניו של [[הקב"ה]]) את הדרך שבה ילכו. אך אף אם ישראל לא הולכים בדרך זו הקב"ה אוהב אותם, אך אהבה זו מגיעה מצד עצמותו '''שלו''' בתור אביהם של ישראל, אך בשביל שהאהבה תגיע מצד עצמותם של '''ישראל''' צריך שיהיה את העניין של קיום התורה והמצוות. וכמו שישראל קדמו לתורה, כך גם הגוף קדם במעלתו לנשמה - כי הנשמה (ובמילא כל [[סדר השתלשלות]]!) נבראה '''בשביל''' הגוף. | |
− | *'''אותיות ד' - ה' | + | {{להשלים}} |
− | |||
− | + | ==קישורים חיצוניים== | |
+ | [https://abc770.org/article_node_1240/ השיחה באתר חב"ד אין סוף] | ||
− | + | {{הערות שוליים}} | |
− | |||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
− | |||
− |