עריכת הדף "גיל הנעורים"

[[קובץ:כינוס התמימים תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[כינוס התמימים]] השנתי ב[[770]]]]
'''גיל הנעורים''' היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. [[הרבי]] העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.

הרבי ציין כי בדורות אלו גיל הנעורים מתחיל מוקדם יותר, ובקהילות המזרח מוקדם אף יותר מקהילות יוצאי אשכנז{{הערה|שם=חלק יז}}.

==המעלה והזהירות==
הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנעורים{{הערה|ראו לדוגמא אגרת מתאריך י"א שבט תשכ"ב.}}. הרבי קישר זאת לדברי חז"ל שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים{{הערה|ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק פרשת וילך תשפ"ב.}}.

כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים [[דוגמה חיה]] של חיי משפחה יהודיים מלאים{{הערה|ממכתב ו' טבת תשל"ז. נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1845 עמוד 6.}}.

נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם{{הערה|שם=תולדות|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1141/nExI11416221.pdf מאגרת מתאריך כ"ב תמוז תשט"ו, קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת תולדות תשפ"א].}}.

כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר. מסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות{{הערה|ממכתב הרבי, נדפס בלקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 245.}}. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד ה[[חסידות]] המסייעת בהשלטת המוח על הלב{{הערה|'מכתבים מהרבי' עמוד 64. נדפס גם בספר 'עצות בנפשי' עמוד 230.}}.

בשל חוסר האיזון המאפיין את גיל הנעורים, יש להימנע מלזעזע את עולמו הפנימי של הנער או לערער דברים המקודשים בעיניו, אף אם הוא טועה, כיון שהדבר עלול לערער את כללות היחס שלו לעניני קדושה מבלי יכולת לתקן זאת, והדבר עלול אף לפגועו הן בבריאותו הנפשית והן בבריאותו הפיזית{{הערה|שם=חלק יז|אגרות קודש חלק י"ז עמוד רטו.}}. הדבר אמור גם בנוגע לפגיעה בדמויות שהוא מושפע מהם, כיון שלאחר שהנער פורק מעליו עול, קשה מאוד להשפיע עליו שיחזור להתנהג ב[[קבלת עול]].

==המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים==
הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב ב[[ישיבה]] המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.

הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני זמנו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]].}}.

==דרכי ההשפעה==
כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית{{הערה|על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.}}.

בנוסף, כאשר יש קבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, יש להשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר{{הערה|שם=תולדות}}.

כיון שהשפעה בגיל זה מגיעה בנקל יותר בצורה עקיפה, הרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים{{הערה|לא רק עם המשפיעים, אלא כם כל המורים הבאים עמם במגע.}} בענינים העוסקים בהווי החסידי, לערוך [[התוועדות|התוועדויות]], ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא באים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים{{הערה|שם=תולדות}}.

הרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, על ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים{{הערה|ראו לדוגמא אגרות קודש חלק י"ח עמוד רפז. ועוד.}}.

==עצות והדרכות==
[[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']]
*נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו{{הערה|אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.}}.
*יש להיזהר שהנער לא יתנהג באופן שלילי אפילו פעם אחת, כיון שלאחר שעושה זאת פעם אחת - אינו נרתע מלחזור על כך שוב ושוב{{הערה|שם=חלק יז}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חינוך]]