עריכת הדף "בר מצוה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==במשנת החסידות== | ==במשנת החסידות== | ||
− | נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו | + | נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראי'ה מהפסוק "ויקחו איש"{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין ב יט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבע ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.}} |
על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה. | ||
− | מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] | + | מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערה|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערה|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערה|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}. |
− | ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] | + | ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערה|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}. |
==הכנות לבר מצוה== | ==הכנות לבר מצוה== | ||
− | במספר מכתבים הדריך הרבי | + | במספר מכתבים הדריך הרבי שאת ההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך. |
בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה. | בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה. | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==עליה לתורה== | ==עליה לתורה== | ||
− | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב | + | [[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב 770]] |
{{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}} | ||
− | בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[ | + | בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}. |
− | |||
− | |||
+ | על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. | ||
+ | וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד{{הערה|עמוד 74.}} "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש", | ||
באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}. | ||
− | בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום | + | בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}. |
==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי== | ==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי== | ||
− | על | + | על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}} |
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי. | ||
− | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה | + | שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}. |
− | סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך | + | סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד. |
− | רבי [[ | + | רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב. |
כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר. | ||
− | רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם | + | רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב. |
− | + | מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעש"ט אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש. | |
− | הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של | + | הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]]. |
− | אני - מספר רבי חיים אברהם | + | אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי. |
− | הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - | + | הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"{{הערה|תהלים סט, יד}}, הזמן של תפילת מנחה הוא זמן של עת רצון. |
שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה? | שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה? | ||
− | ענה לי אבי: אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון. | + | ענה לי אבי: |
+ | |||
+ | - אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון. | ||
עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה. | עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה. | ||
שורה 61: | שורה 63: | ||
==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ==התוועדות לכבוד הבר מצוה== | ||
[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | [[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]] | ||
− | מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד | + | מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפילה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים סעודה{{הערה|כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.}}. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==בר מצווה לעולים== | ==בר מצווה לעולים== | ||
− | מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/ | + | מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1/ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות?] - סקירה על החגיגה המסורתית {{אינפו}} ג' חשון תשע"ז.}} מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה. |
הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ. | הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ. | ||
שורה 75: | שורה 73: | ||
==בר מצווה ליתומים== | ==בר מצווה ליתומים== | ||
− | + | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ייסדה מרת שפרה גולומבוביץ' מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שארגנה כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמה. | |
− | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] | ||
− | |||
− | |||
בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים. | בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים. | ||
שורה 86: | שורה 81: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[איתא במדרש תילים]] | *[[איתא במדרש תילים]] | ||
− | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
שורה 92: | שורה 86: | ||
*'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | *'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]]. | ||
* '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]]. | * '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]]. | ||
− | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |