עריכת הדף "ברכת אירוסין"

{{קשר חב"די}}
{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = ברכת אירוסין
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל (עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין)
}}
'''בִּרְכַּת אֵרוּסִין''', ב[[הלכה]], היא [[ברכה]] אותה מברכים בשעת ה[[קידושין]] המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד ה[[נישואין]]. כיום מברכים ברכה זאת בחלקה הראשון של ה[[חופה]].

תקופת האירוסין הייתה במקורה תקופה ארוכה, ובימי ה[[משנה]] וה[[גמרא]] עמדה על שנה. בתקופה זו אסור לזוג להתנהג כנשואים בלא "ברכת חתנים" המכונים היום "[[שבע ברכות]]": "כלה בלא ברכה, אסורה לבעלה כנידה"{{הערה|תחילת מסכת כלה.}}.

==מקור וגדר הברכה==
בתקופה קדומה היה נהוג ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] שזוג מאורסים היו מתייחדים בין האירוסין לנישואין, ולפי הגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] ז', ב'.}} בגלל זה, ברכו בשעת האירוסין ברכת חתנים{{הערה|ולא ברכו ברכת ארוסין כלל. ראו להלן.}}. אך ב[[הגליל|גליל]], ומאוחר יותר בכל מקום, לא היו מתייחדים עד לשעת ה[[חופה]] (בה היו מתייחדים), ולכך הייתה אסורה עד לכניסתה לחופה, ואז היו מברכים את ברכת הנישואין.

ברכת האירוסין מופיעה בתלמוד{{הערה|בבלי, מסכת כתובות, ז', ב'.}} והיא עוסקת באיסור של הכלה לחתן אחרי הקידושין ולפני החופה, כלומר בתקופת האירוסין. ההיתר אחרי הברכה, מורכב משני השלבים גם יחד, ה[[קידושין]] וה[[חופה]], שכן לפי ההלכה לא ניתן להינשא בלא קידושין.

בימי [[הראשונים]] החל להתפשט המנהג לאחד את הקידושין והנישואין ולקיימם באירוע אחד, וכך מקובל היום.

==נוסח הברכה==
הברכה מובאת בתלמוד בבלי ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|ז', ב'.}}:
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל (עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין).}}

בגמרא שם מובאות שתי דעות על סיום הברכה, דעה אחת כוללת את החתימה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל", ודעה אחרת שמסיימים את הברכה ללא חתימה. בהלכה, הברכה מובאת עם החתימה, והנוסח המקובל היום מוסיף "עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין".

==גרסה ופירוש הברכה==

===ואסר לנו את הארוסות===
פירוש הדבר ש[[חכמים|מדרבנן]] אסור לחתן לקיים יחסי אישות עם הכלה בלא "ברכת חתנים". המילה "אסר" נסובה על "ה' אלוקינו" שבתחילת הברכה, אף על פי שהוא לא אסר בתורה את הארוסות, כשם שמברכים על הדלקת [[נרות חנוכה]]: "'''וציוונו''' להדליק", שכן ציווה לציית לדברי החכמים {{הערה|[[מסכת שבת]], כ"ג, א'.}}, כך ניתן לומר "ואסר לנו את הארוסות" {{הערה|[[רש"י]], כתובות ז', ב', ד"ה "ואסר".}}.

===והתיר לנו את הנשואות על ידי '''חופה וקידושין'''===
בראשונים עמדו על קושי בלשון הברכה, שכן היא מקדימה את ה[[חופה]] ל[[קידושין]], בעוד שמבחינה כרונולוגית הקידושין קודמים, ולא ניתן לקיים חופה לשם נישואין לפני הקידושין.

מספר תירוצים נאמרו ליישב קושיה זו:
* הכוונה על ידי חופה, וקידושין שקדמו לחופה{{הערה|רב האי גאון.}}.
* יש לגרוס "על ידי קידושין וחופה"{{הערה|שאילתות דרב אחאי, ט"ז.}}.
* הגרסה המקורית הייתה "על ידי חופה בקידושין", כלומר על ידי חופה שאחר קידושין, אלא שהדייקנים הגו את האות [[ב]] רפה (ללא דגש) מפני שהיא סמוכה לאות [[ה]], וטעו הסופרים וכתבו "וקידושין" באות [[ו]]{{הערה|ספר העיטור, שער שני, ברכת חתנים. כן גם הנוסח ב[[שולחן ערוך]] (אה"ע, ל"ד, א') וכך מנהג הספרדים}}.
* אפשר להיכנס לחופה לפני הקידושין כשם שנהוג היום{{הערה|מרדכי, כתובות, קל"ב.}}.

ההדגשה "הנשואות '''לנו'''" אינה במקור, והיא מובאת כתוספת שהוסיף [[רבינו תם]]{{הערה|ר"ן, כתובות ב', ב'.}}.

==מי מברך==
ה[[רמב"ם]] כותב שהחתן המקדש מברך את הברכה, ואם שלח שליח לקדש, השליח מברך. המנהג האשכנזי היה שאדם אחר מברך ולא המקדש עצמו{{הערה|סמ"ג, עש"ה, מ"ח; הגהות מיימוניות (נכתב על ידי מאיר הכהן, תלמידו של מהר"ם מרוטנברג), אישות, פ"ג, ס'; רמ"א אה"ע ל"ד, א'.}}. היום נהוג ש"[[מסדר הקידושין]]" מברך את הברכה. יש הנוהגים להזמין קרוב משפחה לברך את הברכה.

==מניין==
קיימת מחלוקת בין ה[[ראשונים]] האם צריך מניין של עשרה כדי לברך ברכת אירוסין. ה[[שולחן ערוך]] מכריע ש[[לכתחילה]] צריך עשרה.

==ברכה על היין==
בתלמוד אין מקור לכך שיש לברך ברכה זו על כוס [[יין]], אך "נהגו העם להסדיר ברכה זו על כוס של יין או של שכר" (רמב"ם). אך מכיוון שאינו אלא מנהג, אין היין מעכב, ואם אין יין מברכים ללא יין.

כשמברכים על יין, מברכים קודם על היין: "בורא פרי הגפן", ולאחר מכן את ברכת האירוסין.

==זמן הברכה וסיווגה==
לדעת הרמב"ם{{הערה|אישות, פ"ג, הכ"ג.}} יש לברך את הברכה לפני הקידושין, כדין כל [[ברכת המצוות]] שצריך לברך אותם "עובר לעשייתם", כלומר סמוך לפני קיום המצווה.

לעומת זאת, המנהג האשכנזי היה לברך ברכת אירוסין לאחר הקידושין. יש מסבירים שאי אפשר להקדים את הברכה לקידושין, שכן הקידושין תלויים בהסכמת האישה, ואי אפשר לברך לפני שקידש והסכימה האישה{{הערה|הראב"ד שם ועוד.}}. יש תולים מנהג זה בכך שבאשכנז המקדש לא היה מברך, ולכן יש לברך לאחר הקידושין{{הערה|הגהות מיימוניות.}}.

בעל ההגהות מיימוניות כתב: "ברוב מקומות ובקהילות נוהגין כשמקדשין בשעת נישואין, שמברכין ברכת אירוסין תחילה, והדר (=ולאחר מכן) מקדשין". כלומר, ברוב הקהילות האשכנזיות הבחינו בין מקרים בהם האירוסין והנישואין התקיימו באותו מעמד, שאז ברכו לפני הקידושין, ואילו כאשר קידשו בנפרד מהנישואין, היו מברכים לאחר הקידושין. 

לעומת זאת, הובא מנהג אשכנזי שאף כאשר האירוסין והנישואין היו בנפרד ברכו את ברכת האירוסין בשעת הנישואין{{הערה|מרדכי כתובות קלא, רמ"א אה"ע לד, ג.}}.

יש שאינם רואים ברכה זו כברכת המצוות אלא כברכת השבח, ומסבירים בזה את הנוסח הארוך של הברכה, בשונה משאר ברכת המצוות אשר מופיע בהם רק הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצווה פלונית". כך גם מוסברת העובדה שנהוג לברכה לאחר המצווה{{הערה|רא"ש (כתובות א, יב), וכן דעת ה[[ריטב"א]]. ראו גם שו"ת הר צבי יורה דעה א'.}} וכן דעת ר' יחיאל מפריז שהנהיג שהחתן יברך לפני הקידושין: "לקדש את האישה", שהיא מצוות הברכות של הקידושין לדעתו{{הערה|הובא בהגהות סמ"ק קפ"ג, ובהגהות מיימוניות.}}, וכן שנהוג לכבדה מישהו אחר ולא את החתן, עושה המצווה{{הערה|עם זאת, יש "מסדרי קידושין" שמקפידים לכוון להוציא ידי חובה את החתן, לחשוש לדעת הרמב"ם.}}.

כשמברכים לפני הקידושין ומברכים על היין, יש לשתות את היין לפני הקידושין כדי לא להפסיק בין ברכת "בורא פרי הגפן" שנאמרה לפני ברכת האירוסין לשתייה.

המנהג היום הוא לברך לפני הקידושין.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]