עריכת הדף "ברוך מרדכי אטינגר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''' ([[תקכ"א]] - [[י"ד אלול]] [[תרי"ז]]), הידוע בכינוי '''ר' ברוך מרדכי מבאברויסק''', היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]]. | |
− | הרב '''ברוך מרדכי אטינגר''' ([[תקכ"א]] - [[י"ד אלול]] [[תרי" | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
− | ר' ברוך מרדכי נולד | + | ר' ברוך מרדכי נולד ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת [[תקל"ג]]}}. לאמו קראו לאה, בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב. |
בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה. | בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[מיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]]. בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תק"ן]] (1790), וככל הנראה אז [[נישואין|נשא]] את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני וילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[הגאון מווילנה]]. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[סלוצק]] וב[[מינסק]], ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו שאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, ובשנת [[תקמ"א]] [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. לאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה. | ||
שורה 9: | שורה 8: | ||
באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כולבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]]. | באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על שולחנם, שם פגש את רבי [[יוסף כולבו]], שסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
− | בשנת [[תקנ"ו]] או [[תקנ"ז]] (1795- | + | בשנת [[תקנ"ו]] או [[תקנ"ז]] (1795-1997) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת [[תקל"ט]], לאחר ש[[ההתנגדות לתורת החסידות]] החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר. |
באותה תקופה נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]]. | באותה תקופה נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]]. | ||
− | בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני | + | בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד. |
− | ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק | + | ר' ברוך מרדכי חי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[אדם הראשון]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית. |
− | בשנת [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י"ד באלול]] [[תרי" | + | בשנת [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י"ד באלול]] [[תרי"ז]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. |
==התייחסויות הרבי אודותיו== | ==התייחסויות הרבי אודותיו== | ||
− | ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה|חלק ב' אגרת רל"ג.}} לנכדו הר"ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו. | + | ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה| חלק ב' אגרת רל"ג.}} לנכדו הר"ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו. |
[[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים. | [[הרבי]] כותב עליו את התואר זכר צדיק לברכה, תואר די נדיר אצל חסידים. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס"ח]]. | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות ברוך מרדכי''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשס"ח]]. | ||
− | + | ||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
שורה 39: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
− | [[קטגוריה:רבני חב"ד | + | [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אנטינגר ברוך מרדכי]] |
− | |||
− | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
− |