עריכת הדף "אורח חיים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
 
 
[[קובץ:שער צמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שו"ת צמח צדק אורח חיים]]
 
[[קובץ:שער צמח צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שו"ת צמח צדק אורח חיים]]
 
שולחן ערוך '''אורח חיים''' הוא החלק הראשון ב[[שולחן ערוך]], חיבור שחיבר רבי [[יוסף קארו]] על בסיס ספר הטורים של רבי [[יעקב בן אשר]]. חלק זה מונה שלשה כרכים.
 
שולחן ערוך '''אורח חיים''' הוא החלק הראשון ב[[שולחן ערוך]], חיבור שחיבר רבי [[יוסף קארו]] על בסיס ספר הטורים של רבי [[יעקב בן אשר]]. חלק זה מונה שלשה כרכים.
  
חלק זה נתחבר שוב על ידי אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בציווי [[המגיד ממזריטש]], והוא מונה ארבעה כרכים.
+
חלק זה נתחבר שוב על ידי אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בציווי [[המגיד ממזריטש]], והוא מונה חמשה כרכים.
  
==נושא החלק==
 
 
כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]].
 
כרך זה - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]].
  
לפסקים שבכרך זה ישנם התייחסויות רבות בספרי רבותינו נשיאינו, בפרט ב[[ספר צמח צדק|ספרי הצמח צדק]], בנושאים רבים כגון [[ציצית]] - [[תפילין]] - [[ברכת התורה]] - [[קריאת שמע]] - [[ברכת המזון]] - [[ברכת הזימון]] - [[אכילת מצה]] - [[ספירת העומר]] - [[מלאכת כותב]] - [[עירוי מכלי ראשון]] - [[עשיית ציצית]] - [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] - [[דירת עכו"ם כדירת בהמה]] - [[פסיק רישא]] - [[עירוב חצרות]] - [[כח הכלל]] - [[פיקוח נפש בשבת]] - [[תינוק שנשבה]] - [[מים אחרונים]] - [[חינוך]] - [[קטן]] - [[שינה בסוכה]] - [[מאה ברכות]] - [[מלאכת גוזז]] - [[השוחט]] - [[מלאכת סוחט]] - [[בית הכנסת של כרכים]] - [[מלאכת מלבן]] - [[מלאכת צד]] - [[מלאכת גוזז]] - [[מלאכת דש]] - [[מלאכת קוצר]] - [[תקיעת שופר]], ועוד.
+
לפסקים שבכרך זה ישנם התייחסויות רבות בספרי רבותינו נשיאינו, בפרט ב[[שו"ת צמח צדק]], בנושאים רבים כגון [[ציצית]] - [[תפילין]] - [[ברכת התורה]] - [[קריאת שמע]] - [[ברכת המזון]] - [[ברכת הזימון]] - [[אכילת מצה]] - [[ספירת העומר]] - [[מלאכת כותב]] - [[עירוי מכלי ראשון]] - [[עשיית ציצית]] - [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] - [[דירת עכו"ם כדירת בהמה]] - [[פסיק רישא]] - [[עירוב חצרות]] - [[כח הכלל]] - [[פיקוח נפש בשבת]] - [[תינוק שנשבה]] - [[מים אחרונים]] - [[חינוך]] - [[קטן]] - [[שינה בסוכה]] - [[מאה ברכות]] - [[מלאכת גוזז]] - [[השוחט]] - [[מלאכת סוחט]] - [[בית הכנסת של כרכים]] - [[מלאכת מלבן]] - [[מלאכת צד]] - [[מלאכת גוזז]] - [[מלאכת דש]] - [[מלאכת קוצר]] - [[תקיעת שופר]], ועוד.
 
 
 
==דברי הרבי==
 
==דברי הרבי==
 
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח.
 
הרבי עורר על כך, שהמציאות בדורנו היא, שאפילו אלו הלומדים בהתמדה ובשקידה, ובאופן של "יגעת ומצאת", קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח, וכאשר שואלים אותם את השאלה שנשאל מנשה (מאיזה צד יש לבצוע את הלחם) הם אינם יודעים את התשובה, כי התשובה כתובה באיזה סימן בשו"ע אורח חיים, והם כלל לא למדו שו"ע או"ח. וכאשר שואלים אותם "הייתכן", יש להם תשובה מוכנה, כי גם האמורא שאותו שאל מנשה את השאלה האמורה לא ידע את התשובה, הסיבה שהגמרא מספרת את הסיפור האמור היא כדי ללמדנו על גודל ההכרח שבלימוד שו"ע או"ח.
שורה 16: שורה 13:
  
 
הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו
 
הרבי אמר כי פירוש המילים "אורח חיים" הוא פירושו כמשמעו: זהו אורח החיים המורה את דרך החיים היום יומיים. ובזה הוא משתנה משאר החלקים. האדם יכול לעבור את כל ימי חייו
מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיוצא בזה, מה שאין כן עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק
+
מבלי למצוא הזדמנות לפסוק הלכות בעניני "ארבעה אבות נזיקין" וכיו"ב, מה שאין כן עניני שו"ע או"ח הם דברים שהאדם חי עמם כל הזמן. אי אפשר שהאדם לא יתעסק
בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[תפילת שמונה עשרה]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 1282].}}.
+
בכל יום ב"שויתי ה' לנגדי תמיד", באמירת "מודה אני לפניך", ב[[תפלת שמונה עשרה]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=47448d3b-cbce-4b72-86cc-884f09e9cdc2&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 1282].}}
  
{{הערות שוליים}}
+
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:אורח חיים]]
+
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)