עריכת הדף "אוצר של יראת שמים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
בספר ה[[תניא]]{{הערה|לקוטי אמרים פרק מ"ב}}, משתמש אדמו"ר הזקן בביטוי '''אוצר של יראת שמים'''. כוונתו היא ל[[יראת שמים]] טבעית שמסתתרת ב[[לב]] של כל [[נפש]] ונפש מבית ישראל.
+
בכל נפש ונפש מבית ישראל קיימת יראת שמים טבעית המסותרת בלב, שענינה ההנחה המוחלטת בנפש - שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, והיא הנקראת "אוצר של יראת שמים", הנמצאת בלב כל יהודי. על יסוד הכתוב: "יראת ה' היא אוצרו".
  
==עניינה==
+
ועל ידי יגיעה רבה והעמקה גדולה - להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, אפשר לגלותה - על כל פנים - בבחינת "[[יראה תתאה]]", וכמו שאמרו רז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין", וכדכתיב: "אם תבקשנה ככסף ומטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'".
ההנחה המוחלטת בנפש - שלא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה, והיא הנמצאת בלב כל יהודי. על יסוד הכתוב: "יראת ה' היא אוצרו".
 
  
הנחה זו נקראת בשם "אוצר", מפני שכמו שאוצר המלך נעשה על ידי שהעם הנאמנים למלך, מביאים לו כל שכיות חמדה שבידם, והמלך מקבץ ואוצר אוצרות ממה שמקבל מאחרים, כך גם היראה - אוצרו של מלך מלכי המלכים [[הקב"ה]] - אינה בידי שמים, כמאמר רז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיא נעשית על ידי ישראל - עמו ונחלתו של ה'.
+
פירוש הדבר, כדרך שאדם מחפש מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר ומחפש ביגיעה עצומה, כך צריך "לחפור" כביכול, בתוך גופו החומרי ונפשו הטבעית, דהיינו ביטוש ה[[גוף]] - כדי שלא יחשיך על אור הנפש, וכן מאמץ הנפש בהעמקת המחשבה וההתבוננות בגדולת ה', כדי לגלות את ה"אוצר" של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב שלו - ככל אדם מישראל.
  
בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל [[הקב"ה]] הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'.
+
וטעם הדבר שיראת שמים מכונה בכתוב בשם "אוצר", הוא - כי כמו שאוצר המלך נעשה על ידי שהעם הנאמנים למלך, מביאים לו כל שכיות חמדה שבידם, והמלך מקבץ ואוצר אוצרות ממה שמקבל מאחרים, כך גם היראה - אוצרו של מלך מלכי המלכים הקב"ה - אינה בידי שמים, כמאמר רז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, והיא נעשית על ידי ישראל - עמו ונחלתו של ה'.
  
משום ש[[אהבת ה']] נוצרת בלב האדם על ידי גילוי אור אלקי לאדם - הבא מלמעלה, ואין זה כל כך תרומת האדם ועבודתו.
+
בפנימיות הענין, הנה דוקא יראת שמים - עבודה מיראה - היא התיחסות האדם אל הקב"ה הבאה מכח האדם - מלמטה למעלה, יותר מאהבת ה'.
 +
 
 +
משום שאהבת ה' נוצרת בלב האדם על ידי גילוי אור אלקי לאדם - הבא מלמעלה, ואין זה כל כך תרומת האדם ועבודתו.
  
 
מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך".
 
מה שאין כן יראת שמים שבאה מלמטה למעלה, ובאה בעיקר על ידי עבודת האדם. וכדוגמת היחס של אנשי המדינה אל המלך ביראה, וכלשון הכתוב: "ירא את ה' בני ומלך", הרי זה שאנשי המדינה יראים מפני המלך, והוא לפי שקיבלו אותו להיות מלך עליהם, משום שקבלת המלכות היא על ידי העם -"שום תשים עליך מלך", וזה מתבטא ביראת מלך - "שתהא אימתו עליך".
שורה 14: שורה 15:
 
כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה.
 
כך גם ביראת שמים, שהיא עבודת האדם מלמטה למעלה (כדוגמת שכיות חמדה שהעם מביאים לאוצר המלך) והיא אוצרו של הקב"ה.
  
==גילויה==
+
==מקורות לעיון:==
על ידי יגיעה רבה והעמקה גדולה - להעמיק בגדולת ה' שעה גדולה, אפשר לגלותה - על כל פנים - בבחינת "[[יראה תתאה]]", וכמו שאמרו רז"ל: "יגעתי ומצאתי תאמין", וכדכתיב: "אם תבקשנה כ[[כסף (מתכת)|כסף]] ומטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'".
 
 
 
פירוש הדבר, כדרך שאדם מחפש מטמון ואוצר הטמון בתחתיות הארץ, שחופר ומחפש ביגיעה עצומה, כך צריך "לחפור" כביכול, בתוך גופו החומרי ונפשו הטבעית, דהיינו [[ביטוש]] ה[[גוף]] - כדי שלא יחשיך על אור הנפש, וכן מאמץ הנפש בהעמקת ה[[מחשבה]] וה[[התבוננות]] בגדולת ה', כדי לגלות את ה"אוצר" של יראת שמים הצפון ומוסתר בבינת הלב שלו - ככל אדם מישראל.
 
 
 
==מקורות לעיון==
 
  
 
[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]], קונטרס ג' תמוז תש"נ.
 
[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ב]], קונטרס ג' תמוז תש"נ.
  
==קישורים חיצוניים==
+
{{סגל}}
*[http://ladaat.info/article.aspx?artid=25535 צפו: מקהלת "נרננה" מגלים אוצר של יראת שמים] - ניגונו של אברהם פריד על מאמר התניא
+
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:בני ישראל]]
+
{{מבט}}
{{הערות שוליים}}
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)