עריכת הדף "אהרן מסטרשלה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
− | |שם= | + | |שם=אהרן מסטרשלה |
|תמונה= | |תמונה= | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]] | |תאריך פטירה=[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]] | ||
|השתייכות=[[חב"ד סטרשלה]] | |השתייכות=[[חב"ד סטרשלה]] | ||
− | |תפקידים נוספים= | + | |תפקידים נוספים=מייד [[חסידות סטרשלה]] |
}} | }} | ||
רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. | רבי '''אהרן סג"ל (סגל) הורוביץ''' הלוי (או '''אהרן מסטרשלה'''), (נולד ב[[תקכ"ו]] בערך ונסתלק ב[[שמיני עצרת]] [[תקפ"ט]]) היה מגדולי [[חסיד|חסידיו]] של [[אדמו"ר הזקן]], לאחר [[הסתלקות]]ו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם [[אדמו"ר האמצעי]] וייסד את [[חסידות סטרשלה]]. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו וצעירותו=== | ===ילדותו וצעירותו=== | ||
− | רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ"ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה | + | רבי אהרן נולד בשנת [[תקכ"ו]] לאביו ר' משה (דור שביעי ל{{ה|של"ה}}) באוסבה שב[[רוסיה]] הלבנה,על אביו ר' משה מסופר שעמד בנסיון עד כדי [[מסירות נפש]] ויסורים נוראים, ולכן זכה לברכתו של הרה"ק ר' ליב שרה'ס שיזכה לבן שיאיר את העולם. עוד אמרו עליו, שאמרו גדולי ישראל שבדורו שלא נפגם אצלו צלם האלוקים{{הערה| ראה מ. אינדריטץ, 'באהלי חב"ד' עמ' 172 . בספר 'שבחי הרב' כותב שהרה'ק רבי ישראל מפולוצק העיד לפני הרב המגיד ממעזריטש שראה על כפרי אחד, רבי משה הלוי בכפר נאיימיל, את צלם האלוקים בשלמות כאשר ניתן לו (עמ' יג).}}. |
− | בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז"ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את [[חסידות חב"ד]] | + | בגיל 13 כבר היה בקי בכתבי ה[[אריז"ל]] נוסף על בקיאותו ורוב חכמתו בתורת הנגלה{{הערה|'שבחי הרב', שם.}}. כאשר אדמו"ר הזקן הקים את [[חסידות חב"ד]]. התקרב אליו ר' אהרן למרות צעירותו{{הערה|ב'שבחי הרב' כתוב שהיה בן י"ג שנה, לפי 'בית רבי' היה בן י"ז שנה.}} |
אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}. | אדמו"ר הזקן חבבו וקרבו מאד וגדלו בתוך ביתו כאחד מבניו{{הערה|ב'שבחי הרב' מסופר שאביו ר' משה היה גר בכפר ניימיל ליד אורשע וכשהיה ר"א עדיין בגיל צעיר עבר אדמו"ר הזקן דרך הכפר וראה אותו משחק עם נערים בני גילו בקש שיביאו אותו לבית אביו ובקש להשתדך עמו אך אביו אמר שהוא כבר משודך לאחת מבני משפחתו.}}. | ||
===בצל אדמו"ר הזקן=== | ===בצל אדמו"ר הזקן=== | ||
− | מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב: {{ציטוטון| | + | מסופר שכאשר נכנס פעם ראשונה ל[[אדמו"ר הזקן]] כתב לו פ"נ בו כתב:{{ציטוטון|הנפש השפלה באמת איך תדבק באין סוף המוחלט}}. אדמו"ר הזקן שראה זאת אמר שיונגרמאן צעיר שאל דבר שזקני החסידים לא שאלו{{הערה|למלאות מראה מקום}}. |
− | בשנת | + | בשנת [[תקס"א]] קבע את משובו ב[[ליאדי]] ליד [[אדמו"ר הזקן]], שם דר שמונה שנים{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] בערכו}}. |
− | + | בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע קטע קטן שהיה אומר אדמו"ר הזקן, ודורש במאמריו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר ברשימת היומן, עמוד שנ"ט, כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסידי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' [[משה וילנקר]], קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...}} במצות [[אדמו"ר הזקן]] אף היה משיב על מכתבים משמו. | |
− | |||
− | בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמש את אדמו"ר הזקן למעלה משלושים שנה, וכן הוא היה מתייגע | ||
כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}} | כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אף הסתובב לאסוף כסף לפעול לשחרורו אצל השלטונות. וקיבץ מאה אלף רובל כסף{{הערה|רשימות היומן עמוד שט"ז}} | ||
שורה 31: | שורה 29: | ||
בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}. | בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] הופקד רבי אהרן על ידי [[אדמו"ר הזקן]] להדרכת החסידים המבוגרים, ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מ[[אדמו"ר האמצעי]] בכעשר שנים{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15888&st=&pgnum=181&hilite= חלק ד' עמודים 156-7]}}. | ||
− | במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות | + | במשך תקופה היה ידיד של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. והם היו קוראים אחד לשני כאחים . |
− | כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]', כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ" | + | כמו כן ר"א ואדמו"ר האמצעי, היו '[[חוזר|החוזרים הראשונים]]',כמו כן שימשו שניהם יחדיו כ"משפיעים" שהדריכו וחינכו את עדת חסידי חב"ד. |
בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן. | בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בין רבי אהרן לבין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמוד שס"ז}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעיתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן. | ||
שורה 41: | שורה 39: | ||
לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו"ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן. | לפי אחת המסורות קיבל את ברכת [[אדמו"ר הזקן]] בעזיבתו, אולם הפילוג ממש והמחלוקת פרצו אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן. | ||
− | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' | + | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממשיך דרכו וממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] [[סטרשלה]] והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו רבים שהלכו גם אחרי רבי אהרן. |
− | עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. | + | עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לדרך ב[[עבודת התפילה]] - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה}}. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] כלל לא ניכרה ההתפעלות החוצה. עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד ש[[אדמו"ר האמצעי]] סבר שיש להתקשר לגמרי לאדמו"ר, סבר ר' אהרון שעל החסיד לקבל את תורתו של האדמו"ר ולאו דווקא גם את מרותו. |
− | |||
− | עניין נוסף היה לגבי [[התקשרות]] ל[[אדמו"ר]] שבעוד | ||
− | |||
− | |||
רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. | רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (אחיו של אדמו"ר הזקן), כתב לו מכתב חריף בנגלה שאסור לו להרות. | ||
שורה 53: | שורה 47: | ||
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט. | בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים ב[[תורת החסידות]] המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על [[ספר התניא]] לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה ב[[אחדות ה']], [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']]. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה ב[[תורת החסידות]] בכלל ושל [[אדמו"ר הזקן]] בפרט. | ||
− | כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו | + | כשאדמו"ר האמצעי נאסר, נאסר גם הוא. ומספרים שבנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שכשאסרו את אדמו"ר האמצעי, פגש באיסר המוסר והוכיח אותו על זה, נתכעס איסר ואמר לו, לכן אלשין גם על אביך וקיים את הבטחתו. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד, מיעוטם המשיכו ללמוד את תורתו של רבי אהרן וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.{{הערה|'בית רבי' חלק א' פרק כ"ו.}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
====מתלמדיו המפורסמים==== | ====מתלמדיו המפורסמים==== | ||
שורה 79: | שורה 63: | ||
אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו"ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים. | אף שסלל לעצמו דרך שלא תחת [[אדמו"ר האמצעי]], רבותינו נשאינו הזכירו אותו לעיתים. | ||
− | אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו}}{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}} | + | אדמו"ר הצמח צדק אמר עליו {{ציטוטון|"אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו"}},{{הערה|בית רבי בערכו בהערה ד}} |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה | + | הרבי חיבב את תורתו בכמה ענינים, ולדוגמה והביטוי שנמצא בלשון הרבי שהכח האלקי "לא סר לרגע" מקורו בכתביו{{הערה|ראה [[מדייק במאמר]] תשט"ז הערה 98.}}ואף התבטא כמה פעמים שצריך להדפיס את ספריו.בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי תש"ל (שיחות-קודש תש"ל כרך ב' עמ' 113) דיבר הרבי על עניין הצדקה. בין הדברים אמר שבנושא ה'מעמד' ישנו מיעוט איגרות של רבותינו נשיאינו, איגרות שכתב אדמו"ר הזקן אודות המעמדות עבור רבותינו שבארץ-הקודש ומהם שנדפסו וגם ישנן שלא נדפסו; איגרות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|מהוריי"צ]]. אמנם, ציין הרבי, "ישנה איגרת מר' אהר'לע סטראשעלער, המבאר את עניין המעמד".{{הערה|דברי הרבי מכוונים ככל הנראה למכתבו של הרה"ק ר' אהרן הנדפס בספרו 'עבודת הלוי' (חלק הליקוטים יג, ג), שם מבואר רוב הטוב ונועם הוי' הנמשכים על ידי הנתינה [ונעתק משם בספר 'מגדל עוז' (כפ"ח תש"מ) עמ' שכט – שלא].}} |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל | *בנו ממלא מקומו רבי חיים רפאל | ||
− | *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו | + | *בנו הנגיד ר' מיכאל דוד מויטבסק שנשא לאשתו רבקה בת הגביר ר' חיים דימשיץ מוויטעבסק |
*חתנו ר' אריה ליב מלעפלע | *חתנו ר' אריה ליב מלעפלע | ||
− | *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי | + | *חתנו ר' אלכסנדר סנדר פרומקין אבי משפחת פרומקין הירושלמית שעלה לארץ ישראל{{הערה|לאחר פטירת אשתו של ר' סנדר בת ר' אהרן, נשא ר' סנדר אשה אחרת ממנה נולד לו בנו [[ישראל דב פרומקין]]}}. נכדו ר' נחמן יצחק יעקבסון משקלוב הוציא לאור את ספרו עבודת הלוי |
==מצבתו== | ==מצבתו== | ||
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]] | [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי אהרן]] | ||
− | ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה | + | ב[[חודש טבת]] [[תשע"א]] נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת על פי עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" על פי הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה{{הערה|שמעון גווירץ [http://zadikim.org/44166.html רבי אהרן הלוי הורוויץ מסטרשלה], אתר באהלי צדיקים, ט"ו טבת ה'תשע"א}}. |
==ספריו== | ==ספריו== | ||
[[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]] | [[קובץ:CIMG6070.JPG|ממוזער|דף השער של ספר [[שערי היחוד והאמונה]]]] | ||
− | * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]] [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}. | + | * '''[[שערי היחוד והאמונה]]''' - ביאור על [[ספר התניא#חלקיו|שער היחוד והאמונה]][[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}. |
* '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]]. | * '''[https://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]]. | ||
* '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. | * '''[[עבודת הלוי]]''' - פרשיות השבוע, על ההפטרות, על המועדים, אגרות וליקוטים שונים, גם מאמרים שנאמרו על ידו בהזדמנויות שונות, וכן מאמרי אדמו"ר הזקן כפי שנרשמו על ידו, נדפס אחרי הסתלקותו על ידי נכדיו ותלמידיו, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. | ||
− | * ''' | + | * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בורשה), [[תרכ"ו]]. |
* [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. | * [https://www.hebrewbooks.org/21815= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. | ||
* '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]]. | * '''ביאור על מגילת רות''', בתוך ספר 'בד קודש' ורשה [[תרל"א]]. | ||
* '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'. | * '''ביאור על אגרת הקודש של רבנו הזקן "'איהו וחיוהי חד"''', הובא בסוף חלק ג' לספר 'עבודת הלוי' דף מ"ד עמ' א'. | ||
במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]]. | במשך שנים, לא נדפסו ספריו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והפכו לנדירים. בשנות המ"מים, הודפסו והופצו ספריו במהדורות נוספות, על ידי רבי אברהם משה קרויס מחסידי [[תולדות אהרן]]. | ||
− | |||
במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''. | במספר הזדמנויות{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך א' עמ' קנב}} בסעודות החג בבית [[אדמו"ר הריי"צ]], העיר ה[[רש"ג]] בפני הרבי כי ספרי ר' אהרן לא הודפסו זמן רב ואזלו מן השוק, הרבי הגיב על כך ואמר:'''"אילו היו לי חסידים ברי-סמכא שאפשר לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם!"''' והמשיך:'''"למרות שיש מי שטוען שאין כסף – למטרה כזו הייתי משיג כסף ומוציאם-לאור!"'''. ובהזדמנות נוספת{{הערה|שם עמ' ריא}} העיר ה[[רש"ג]] כי כתבי ר' אהרן הולכים לאיבוד, והרבי הוסיף כי דרושיו על פרשיות השבוע אינם מסודרות, ומן הראוי לעורכם לפני הבאתם לדפוס, ואמר:'''"באמת מן הראוי היה להוציאם-לאור, אם חסידים יקחו על עצמם את האחריות!"'''. | ||
שורה 124: | שורה 102: | ||
*{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}} | *{{HebrewBooks|רבי אהרן מסטרשלה|שער התפילה|21815}} | ||
*"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | *"[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8035&CategoryID=1547 הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע]" - מאמר מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | ||
− | |||
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}} | {{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות סטרשלה]]|שנה=[[תקכ"ו]] - [[כ"ב תשרי]] [[תקפ"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים רפאל מסטרשלה]]}} | ||
שורה 130: | שורה 107: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
− | |||
− |