עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן י"ב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{תניא}}
 
{{תניא}}
'''אגרת הקודש י"ב - והיה מעשה הצדקה שלום'''
+
'''פרק י"ב''' של [[אגרת הקודש]] מבאר החילוק בין "מעשה" הצדקה שהוא דבר ההווה שהוא באדם לפי טבע בריאתו, לבין "עבודת" הצדקה שהיא יותר מטבעו.
  
==מבוא==
+
==מבוא לפרק==
אגרת זו מבארת את ההבדל שבין '''מעשה''' הצדקה לבין '''עבודתה'''.
+
==גוף הפרק==
 +
{{פרק תניא|פרק=י"ב|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ב}}}}
  
באגרות הקודמות התבאר שצדקה מגלה אלוקות{{הערה|באגרות ד', ו', ח' כיצד מועילה הצדקה ל[[עבודת השם]] באגרת ט' כיצד מגלה הצדקה אלוקות ב[[דברי הרשות]] ובאגרת י' כיצד היא מועילה ואפילו '''לחוטאים'''.}}, ואגרת זו מוסיפה שצדקה מועילה גם '''לעבודת הבירורים.'''
+
==סיכום הפרק==
 +
[[הקב"ה]] עושה שלום בפמליא של מעלה ושל מטה. על ידי גילוי אלוקות יתברך הוא מיישב את הסתירה שבין [[מידת החסד]] שהיא לבוש המלאך [[מיכאל]] לבין מידת ה[[גבורה]] של המלאך [[גבריאל]], בגלוי אלוקותו שלמעלה מבחינת ה[[מידות]] וה[[אמות]] בהם אין החילוק של חסד ו[[גבורה]], ובפמליא של מטה הוא טוב ורע הנלחמים זה בזה ועל ידי עבודת האדם בהתבודדות עם קונו ועסק ה[[תורה]] לשמה ו[[צדקה]] זוכים לבירור זה ומפרידים הטוב מהרע.
 +
==צילום דפוס התניא==
  
==גוף האגרת==
+
==מושגים יסודיים בפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ב|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ב}}}}
 
  
==סיכום==
+
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"א|פרק י"א]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ג|פרק י"ג]]}}
* בתחילת האגרת מבואר מהו שלום: השפעת חיים עצומה (מאור אין סוף) שרק בכוחה לאחד את המידות המנוגדות חסד וגבורה.
 
* בהמשך מוסבר, שגילוי שפע זה '''למעלה''' תלוי בצדקה '''למטה'''. ושפע זה לא נשאר למעלה, אלא יורד מטה מטה עד נפש האדם. ומהו אותו "שלום" בנפש האדם? - שיתברר הטוב מהרע, וישאר אך הטוב לבדו.
 
* ובסיום האגרת מבאר את ההבדל בין '''מעשה''' הצדקה '''לעבודתה''':
 
:'''א. מעשה:''' צדקה הבאה מהרחמנות '''הטבעית'''{{הערה|"טבע" הוא כל דבר שאינו נלמד ונרכש. [[תניא - פרק א'|בפרק א']] בתניא הוסבר שרחמנות טבועה ביהודי מלידה אפילו מצד נפשו '''הבהמית'''.}} - פועלת "שלום" רק בשעת התפילה.
 
:'''ב. עבודתה:''' צדקה שאדם נותן '''ביגיעה''' (יותר ממה שהיה נותן מצד טבעו) - פועלת שלום בנפשו בקביעות '''"השקט ובטח עד עולם"'''.
 
 
 
==מושגים יסודיים==
 
*[[שלום (בחסידות)|שלום]]
 
*[[צדקה#עבודת הצדקה|עבודת הצדקה]]
 
 
 
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י"ג|פרק י"ג]]}}
 
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
 
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)