עריכת הדף "אברהם המלאך"

[[קובץ:ציון אברהם המלאך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי אברהם המלאך בפסטוב, אוקראינה]]
הרה"ק '''רבי אברהם''' (מכונה '''רבי אברהם המלאך''' או ''''הקדוש'''') היה בנו יחידו של הרב [[המגיד ממזריטש]] - תלמידו וממלא מקומו של רבי ישראל מורנו [[הבעל שם טוב]].

נולד בשנת [[תק"א]] בעיר פאסטוב, לאישה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' משולם פייביש מקרמניץ, מחבר הספר "משנת חכמים".

בערי [[פולין]] כונה בשם "המלאך", כי היה זך טהור ומופשט בתכלית מ[[חומריות]] העולם הזה, וב[[רוסיה]] נקרא בשם "הקדוש" - שהיה קדוש ומורם מעם. 

הרב המגיד קבע ש[[אדמו"ר הזקן]] ור' אברהם המלאך ילמדו ב[[חברותא]]. [[אדמו"ר הזקן]] היה מלמד את רבי אברהם המלאך [[תורת הנגלה]], ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. גם בקרב צאצאיו של המלאך - [[חסידות רוז'ין]] מקובל כי שיטת חב"ד היא מתורתו של רבי אברהם המלאך, אך ב"[[לבושין]]" של אדמו"ר הזקן{{הערה|בית ישראל ע' 136}}.

בצוואתו לפני פטירתו ציוה הרב המגיד לבנו שיציית לדברי אדמו"ר הזקן, כי שיקול הדעת הראשון שלו היא [[נבואה]] קטנה, וכל הגה היוצא מפיו הוא ברוח הקודש. 

ל[[אדמו"ר הזקן]] ציוה שישתדל שבנו ר"א המלאך ישב על כסאו.

==מנהיג עדת החסידים==

מיד לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של הרב המגיד ממזריטש, כתבו שלושה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]] - "כתב התקשרות" אל רבי אברהם המלאך, וקיבלוהו עליהם כרבי.

ואמנם קיבל על עצמו ר' אברהם המלאך את ההנהגה, וביחוד לאחר המכתב ששלח אליו אדמו"ר הזקן, ומפציר בו שיקבל את ההנהגה בהזכירו כי כך הייתה הוראת הרב המגיד לפני הסתלקותו.

אך מהר מאד התברר כי המצב בעת ההיא דרש אשר בראש ההנהגה יעמוד איש אשר רוח בו לדבר עם [[מתנגד|המנגדים]] דברים ברורים ולא יחת מפני קול החרמות והכרוזים נגד החסידים, שיצאו אז מן המנגדים.

על כן הוחלט אז לבחור ועד הנהגה עם מסדר כללי - מורשה מאת הרה"ק ר' אברהם וכל [[החבריא קדישא]] - אשר כח ורשות לו לעשות בעצמו ולתת פקודות לכל המרכזים כפי אשר ימצא לנחוץ לטובת הענין. 

החבריא קדישא - באסיפה כללית - בחרה את [[אדמו"ר הזקן]] להיות המסדר הכללי והמורשה, ונתנה לו כח והרשאה לסדר את עבודת המרכזים ועבודת התעמולה בכל רחבי המדינה, וגם לבקר מזמן לזמן את מקומות מושבם של תלמידי [[המגיד ממזריטש|המגיד]].

רבי אברהם המלאך ישב על כסא הנשיאות כארבע שנים, [[הסתלקות|ונסתלק]] ביום [[י"ב תשרי]] [[תקל"ז]] (ישנה גרסה שנפטר בשנת תקל"ה (אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג עמ' קסג)).  בהיותו בן שלושים ושבע שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיר פאסטוב על-יד [[קייב]].

השאיר אחריו שני בנים ובת. 
בנו, ר' שלום שכנא, שחונך לאחר פטירת אביו אצל ר' שלמה מקרלין. לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את חוה, נכדת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, גם הוא נסתלק בצעירותו, והשאיר אחריו שני בנים - רבי אברהם, ורבי [[ישראל מרוז'ין]] אבי שושלת רוז'ין.
בתו, הרבנית בלומא רבינוביץ'. בן-נינה היה רבי זוסיא פרידמן, רבה של אודסה. 

===ספריו===
* [[ספירת החסד|חסד]] לאברהם - הודפס בצרנוביץ בתרי"א, לספר הסכמה מיוחדת מר' [[ישראל מרוזין]].

==לקריאה נוספת==

*שיחת [[פורים]] [[תשד"מ]] - ביאור מהותו של ר' אברהם המלאך.

* ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 19.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/134662 כיצד השפיע רבי אברהם המלאך על יסודות דרך חב"ד?]''', גליון 'אור וחיות' כסלו תשפ"ב

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת המגיד]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]