33,623
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכה של חיים נהר (שיחה) לעריכה האחרונה של 216.104.38.110
== סדר היסודות ==
ביום ג בתמוז 19 ביוני מציינים חסידי חב"ד את יום פטירתו של הרבי מליובאוויטש. שלוש עשרה שנה עברו מאז "הסתלק" על פי המינוח החב"די המנהיג הנערץ, ולמרבה הפלא תנועת חב"ד שיש שהספידו אותה אחר פטירת מנהיגם עדיין חיה ותוססת. לא זו בלבד, המתחקה אחר תנועה זו מגלה שדווקא בשנים אלו, שהם פועלים ללא מנהיג, נפח הפעילות החב"די הכפיל ושילש את כוחו. מספר שליחי חב"ד בשנת 2007 הוא מעל 3000 שליחים, גידול של מאות אחוזים ממספר השליחים בשנת 1994.
מה סוד כוחה של תנועת חב"ד לאחר פטירת המנהיג? ומדוע הם לא ממנים מנהיג חדש? ד"ר יצחק קראוס מאוניברסיטת בר אילן, החוקר תנועה זו בעשור השנים האחרון, מגיש לקורא את פרי מחקרו בשפה קלה מרתקת וקולחת. בספר דן קראוס במהפכה של תנועת חב"ד תחת מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש בשישים השנים האחרונות. הוא חושף את המוטיב המשיחי של תנועה זו שהוא המניע לפעילות החב"דית רבת ההיקף. החל בחב"דניק העומד בקרן רחוב ומניח תפילין לעוברים ושבים, דרך בתי חב"ד המצויים כמעט בכל מקום על פני הגלובוס וכלה בפן הפחות מוכר, ניסיון לשכנע גויים לקיים את שבע מצוות בני נח.
מהי המטרה בפעולות אלה? הבאת המשיח. ולשאלה מה סוד כוחה של תנועה זו? התשובה ברורה: הציפיה למשיח! ולכן כל עוד משיח לא בא ימשכו פעולות אלו יותר ויותר, כי אנחנו מצויים ממש קרוב ממש לביאתו, כפי שנהג הרבי לומר.
המתח המשיחי בחב"ד הגיע למפלס הגבוה ביותר בשנתיים שלפני פטירתו של הרבי, בעת שהיה חולה. מאמיניו ציפו שהוא יקום ממיטת חוליו ויתגלה כמשיח. וכשתקווה זו הכזיבה חסידי חב"ד התעשתו במהירות, והציבו משימה ישנה-חדשה: הבאת המשיח. הרבי היה ראוי להיות משיח, ולהתגלות כמשיח, אולם עדיין לא הושלמה המשימה להכשיר את העולם לקראת בואו. על פי המסורת החב"דית המנהיג השביעי הוא האחרון, כמו השבת שהיא סוף ימי השבוע, וברור שהאחרון בשושלת הוא המשיח. המשימה מוטלת על כל חסיד חב"ד ולכן יש צורך להגביר פעילות להחשת התגלותו של הרבי כמשיח, ולא להתייאש ולהחליף מנהיג.
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר [[תשובת השנה]], [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע)''':'''{{הערה|הסדר '''אמר"ע''' הוא בעצם הסדר '''מאר"ע''' בשינוי קל. [[אדה"ז]] מסביר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג']] "שיסוד ה[[אש]] הוא ב[[לב]] ומקור ה[[מים]] והליחות מה[[מוח]]". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני ש[[מוח שליט על הלב]]. אולם, ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], אדה"ז מסביר על יסודות הרעים של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם [[התפשטות|מתפשטת]] למוח (ראה באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק ט'|פרק ט']]), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.}}
