2,168
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{לעריכה}}
היה אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. יסד וניהל את הישיבה "[[מגן אבות]]" והביא ליסוד הישיבה "[[תורת אמת חברון]]". שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], וככלל במשך השנים [[תרמ"ט]]-[[תרע"ד]] היוה מן עסקניה הבולטים של חסידי חב"ד בחברון, ובכמעט בכל פעילות ציבורית שהתרחשה בשנים אלו בישוב החבד"י בחברון היה שותף פעיל לה. בני עדת בוכרה חיבבוהו, ולכן מונה בערוב ימיו לרב שכונת הבוכרים בירושלים. היה חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'. ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב – היינו בן אליעזר.
נפטר בירושלים בכ==ביוגרפיה==הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]]ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.
==ביוגרפיה==
אין תקציר עריכה
[[תמונה:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
הרב '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ''' מעמודי התוך של הישוב החב"ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקידי ב[[חברון]]. ברבות השנים שינה בין השאר יסד וניהל את שם משפחתו פעמייםישיבות "[[מגן אבות]]" ו"[[תורת אמת חברון]]". לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה שימש כרבה של רעייתועדת האשכנזים בחברון. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד[[שד"ר]] מטעם המוסדות בחברון. הביא לקניית [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]], ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב – היינו בן אליעזרעסקן בולט ביישוב היהודי בחברון.
כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו – הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===
בן 26 בלבד היה הרב שיל"א כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות'בחברון. השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את הישיבה. בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא.
בשנת תרמ"ט, אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם תלמוד תורה לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב.
===עם ה"שדי חמד"===
כאמור, קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של חברון ה"שדי חמד". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.
[[הרבי שליט"א]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים – ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך.
הרב שלמה יהודה לייב נפטר בירושלים בכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]].
== קישורים חיצונים ==
