שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 965 בתים ,  10:48, 31 באוגוסט 2023
יש להמשיך את המיון ולהוסיף שנים, אין צורך בפסקה כפולה
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] הגיעו קבוצה גדולה של חסידי חב"ד אשר עלו לארץ הקודש, בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] חאיר שבאותן שנים הצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע ולכן הגיעו והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים מהשנים האחרונות, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו היו מלאים יותר מכפי היכולת, התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עלית עליית חסידים נוספת.
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמחו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
באחד הימים הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.
נכון לשנת [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.
 
===מנהלי וראשי הישיבה===
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]].
 
ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]].
 
[[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
 
אחד הרמי"ם היה [[הרב אברהם וינברג מסלאנים]] שכיהן עד להכתרתו כאדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלאנים]
 
בראשות הישיבה כיום עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב [[מנחם לרר]] הרב [[שלום בער חדד]], והרב [[אליקים וולף]].
===מטות בישיבה===
===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
====חברי הנהלה====*הרב [[זושא וילימובסקיאפרים וולף]]*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]
*הרב [[אלימלך קפלן]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*ר' [[יעקב בלינוב]]====משפיעים====*ר' הרב [[משה דובער הלוי הברשלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]
 
====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[אלימלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]
 
====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]

תפריט ניווט