שינויים

בחלקו האחרון של הספר [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] עוסק ב[[גניזה החרסונית]]. הילמן עסוק בהפרכת מהימנותם של המסמכים. טענותיו הועלו בפני הרבי שהאריך לענות עליהן בכמה מכתבים. כתיבתו של אך משהאריך הילמן בנושא הייתה בסגנון לוחמני ומזלזל בדעת [[אדמו"ר הריי"צ]]להוכיח את זיוף המסמכים, ותגובותיו של הרבי לטענותיו הוסיפו אצלו ברגש הנצחנות ובכתיבה מסגנון זהלא היה לרבי מה לענות, ולכן פסק הרבי מלענות לו{{הערה|בכמה מאגרות הרבי שלא נדפסו באגרות קודש, כותב שזו הסיבה שפסק לענות תירץ זאת בטענה כאילו תגובות הרבי לטענותיו הוסיפו לו ברגש הנצחנות, והרבי דאג לו שלא יגרם לורגש כזה ח"ו.}}.