שינויים

המאכל העיקרי הנאכל בלילה זה למנהג חב"ד הוא [[תפוח]] טבול בדבש. אוכלים אותו בתחילת הסעודה{{הערה|שם=מנהגים|[[ספר המנהגים]].}}, אחרי ברכת המוציא. [[הרבי]] נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה{{הערה|1=בספר [[המלך במסיבו]] א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.}}. אחר הברכה וקודם האכילה{{הערה|ספר המנהגים. [[היום יום]] עמ' צב.}}, אומרים את הנוסח: {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה}}.

בלילה השני אוכלים פרי חדש, ומתכוונים בברכת "שהחיינו" ב[[קידוש]] על אכילתו. אכילת הפרי היא לאחר הקידוש, קודם [[נטילת ידים]] לסעודה. ההבדל בין אכילת התפוח בלילה הראשון (אחר נטילת ידים) ואכילת פרי חדש בלילה השני (קודם נטילת ידים) הוא: אכילת התפוח טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים, כדי לסמוך את הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר. אכילת הפרי החדש קודם נטילת ידים - כדי לסמכה לברכת שהחיינו, עליה חלה הברכה{{הערה|[[אגרות קודש]] אדמו"ר שליט"א חלק ג' עמ' רט.}}.