שינויים

*חסיד אחד פנה לרבי כשהוא נאנח אודות קשיים בפרנסה. אמר לו הרבי: "עצתי היא, שתהיה בשמחה, ובזכות השמחה לא יהיו לך בעיות פרנסה".

"אבל רבי", טען החסיד, "איך אוכל לשמוח כאשר אני רעב ללחם?" השיב הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?"…

*יהודי שעבר פעם באחת מחלוקות הדולרים אצל הרבי ביום ראשון, שאל את הרבי, אם נכון הדבר שקיפול הטלית מיד עם צאת השבת הוא סגולה לשלום בית. השיב הרבי: סגולה טובה היא לקפל את השרוולים במוצאי שבת ולעזור לאישה בהדחת הכלים.

*שבת אחת שאל המגיד את היהודי הקדוש מפשיסחא: מדוע אני מרגיש קדושה ביום טוב שני של גלויות יותר מביום הראשון? השיב היהודי הקדוש: כשאדם רב עם אשתו ואחר כך הם מתפייסים, האהבה גדולה יותר. נשקו המגיד על מצחו ואמר לו: החייתני.

*גם בלימוד נגלה יש הבדל בין חסיד למתנגד. כשחסיד לומד על יונתן בן עוזיאל שבזמן שעסק בתורה כל עוף שפרח עליו מיד נשרף, הוא מתבטל ממציאותו. אולם מתנגד מתחיל להתפלפל אם יונתן צריך לשלם עבור העוף שנשרף וכמה {{הערה|על פי הרבי, תורת מנחם ח"ט עמ' 112}}.

*המלך המשיח מוכן לכל סבל על מנת שלא יאבד אף אחד מישראל, וכשמגיע זמנו להתגלות באים אויביו לקטרג על ישראל וה' משיב להם, איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו ואני רוצה בו {{הערה|מדרש פסיקתא רבתי פרשה לו פ' א}}.

*מענה הרבי לרב בצלאל קופצ'יק על מצב רוחו הירוד: לא ישמע לעצת זקן וכסיל. וכשיפתהו היצר הרע להתבונן במצב רוחו, יענהו, שהוא תמים ולא חקרן. ובכלל אין לו פנאי לזה, כי תפקידו בעולם לעשות רצון קונו על ידי תורה ומצוות ולא על ידי חקירות ופלפולים.

*אלמלא (לא) נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות ולא עוד אלא שמפשילין רצועה תחת זנבו ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו{{הערה|סנהדרין נט ב}}.

*כשהר' הריי"ץ פירסם: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', הפיצו החסידים שהוא המשיח. טען אחד מחסידי פולין: הייתכן!… ענה לו רבו: משיח כבר בעולם… הנך יודע שאינך המשיח, ואני יודע שאינני המשיח. אז מה איכפת לך שזה הוא?! (משיחת ש"פ נשא ה'תש"כ).

*פעם דבר הרבי בהתוועדות, וירדו לנושא ה'קוגעל' (או בלשון אידיש - 'קיגעל') המסורתי ב(ערב)שבת, עד כדי כך שהרבי אמר שקוגעל בגמיטריא שבת, ואם זה לא מסתדר אז תוסיף עוד מנה!...

{{להשלים}}

'''התמכרות חב"דפדית''' הינה תופעה שבה העורך חב"דפדי מתמכר לכתיבה בחב"דפדיה, לרוב מדובר בבחור ישיבה שמשעמם לו ואז הוא מגלה את חב"דפדיה שתפתור לו את השעמום, בגלל זה אתה תמצא אותו מנסה למצוא תשובה על למה בשורה החמישית באות הרביעית הוא כתב כך בערך שהוא כתב ששמע מהר"מ אחרי שקיבל עשר צעקות ממנו והבנת שאין מנוס מלנצל את דבריו לערך חב"דפדיה, הוא יקום באשמורות בוקר בשביל לראות אם מישהו שינה לו את העריכה, ואז אחרי זה לא יהיה לו כוח לקום בטענה שבבוקר הוא עסק ב[[הפצת המעינות]]