שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.
==שמם==
עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז לאהבת הלאהבה (מלשון נכסוף נכספת לבית אביך{{הערה|בראשית ל"א ל'.}}), לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'.
==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}==
:• עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.
==בזוהר הקדוש==
מקור עולם הזה הוא בזוהר הקדוש שמפרש בזה את פרשת הארבע מאות שקל כסף ששקל אברהם אבינו.
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רב יוסף|רַב יוֹסֵף]] כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו':
:{{כתב קטן|כאשר ר' יוסף היה שומע את הפרשה הזאת מראשי הישיבה, היה אומר: מי שהוא עפר במה הוא (ריק) זוכה לזה? מי יזכה ומי יעמוד? וזה מה שכתוב מי יעלה בהר ה'.}}
אָמַר [[רבי אבא|רַבִּי אַבָּא]], תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע [[אברהם|אַבְרָהָם]] אֶל [[עפרון|עֶפְּרוֹן]] ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ
:{{כתב קטן|אמר ר' אבא: בא וראה מה שכתוב וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף, זהו הכיסוף הגדול שהם עולמות וכיסופים. ארבע מאות שקל כסף - ארבע מאות עולמות וכיסופים.}}|מקור=[[זוהר]] ח"א דף קכג, ב בתוספתא}}
 
==לשון עמק המלך==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא אותיות הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}
 
==בספרי אדמו"רי חב"ד==
===בספרי אדמו"ר הזקן===
באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ"ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו"ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של "עלמין דכסופין" - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.
===בספרי אדמו"ר הצמח צדק===
מסביר ב[[אדמו"ר הצמח צדקאור התורה (ספר)|אור התורה]] [אור התורה {{הערה|משפטים ח' ג'ל] שעניין ארבע .}} מסביר אדמו"ר הצ"צ שארבע מאות עולמות אלו הוא הם המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.
===בספרי אדמו"ר האמצעי===
ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים תענוג יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]".
הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.
הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
שני שתי בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=נשמה+יתירה קצט, ב]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אריך אנפין]]
1,518

עריכות

תפריט ניווט