שינויים

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשמגיעים שערות אריך על ראש [[זעיר]] הם עושים שם בראשו של זעיר ארבע פעולות. הפעולה הראשונה, היא שנקראת פלגותא דשערי, דהיינו שמחלק שערותו של זעיר באמצע הראש פלגא ימין מצד אחד, ופלגא דשמאל מצד אחד, וקו פלגותא דא שקורין שאטיל בלשון אשכנז, שהוא נעשה כמין שביל בין השערות הנזכרים, ונקראת אורח צדיקים, ועליו נאמר, 'ואורח צדיקים כאור נוגה' [משלי ד' י"ח]. ואיתא בספר הזוהר, כי באורח זה יש שם ארבע מאה עלמין דכיסופין, '''מלשון, 'נכספה וגם כלתה נפשי''' [זוהר בראשית רמ"ח ב' תהלים פ"ד ג'] לחמדה גנוזה כזאת, ונאמר, 'נכסוף נכספתה לבית אביך' [בראשית ל"א ל']. וסוד ארבע מאה עלמין אלה, הוא, כי באריך יש שם [[הויה]] [[שם ע"ב|במילוי יודי"ן]], ארבע [[יוד]]י"ן אלו כלולים מ[[עשר]], ועשר מעשר הם, 'ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר' [בראשית כ"ג ט"ז]. הוא ה[[צדיק]] המחזיר לעלות מהיכל אל היכל, כסוחר הזה עם הסחורות שלו, ההולך ממקום אל מקום, כך הצדיק עם המעשים טובים שלו. וכסף הוא לשון כיסופין, ושם הויה דיודי"ן תקן הארבעה אלפים רבוא [[אותיות]] שנכנסו אל כל כליה של [[בינה]], אחר כך נעשה [[אריך אנפין]] כנודע, שבינה הסדוקה{{הערה|מעולם המלבוש}} נעשה ממנה אריך, נמצא שהשיגה לכל אחד מספירותיה ארבע מאות רבוא. ואלו הארבעה מאות רבוא הם מאירים בתוך כלי אריך, ואחר כך יוצא האור הנזכר דרך טבורו של אריך, ומאיר בפלגותא דשערי דרישא דזעיר אנפין, דהיינו מן המצח עד הקדקד, דהיינו דרך אמצעיות הראש, ששם מתחלקים השערות, חציים לימין וחציים לשמאל, מפני שהשערות הם דינים ובהארה הזאת הם ממותקים, ועל כן מתחלקים לשנים, כדי שלא יהיו הדינין יחד. ואלו הארבע מאות רבוא [[אותיות]] הם ארבע מאה עלמין דכיסופין שאמרנו, הם המאירים בפלגותא דשערי דז"א, ושם יש האורח צדיקים.|מקור=עמק המלך שער ט"ז פכ"ד}}

במקורו גדול תענוג זה גדול לאין שיעור מכוחן של הנשמות, וכדי שיוכלו ליהנות ממנו (אפילו בגן עדן) הוא חייב להתצמצם.

שני סוגי התענוג אינם מתצמצמים באותו אופן: התענוג שבמידות העליונות (אריך אנפין, שורש המצוות) מתצמצם על ידי הגולגלתא, והחכמה העליונה (מוחא סתימאה) מתצמצמת על ידי השערות היוצאות מהגולגולת.

אכן, לעתיד לבוא יתגלה – ולא בגן עדן בלבד אלא בעולם הזה – עצם תענוג הכתר. וגילוי זה לא יהיה על ידי צמצום אלא כפי שהוא במקורו בחיוורתא (לבנונית הגולגולת הנראית ברווחים שבין השערות) ובחד ארחא דבפלגותא דשערי (השביל הלבן שמתגלה כשמסדרים את השערות לימין ולשמאל), והוא טל שעתיד להחיות בו את המתים.

במדרש רמוז עניין זה במאמר שלושה כתרים... אחד שם בראשו ושנים בראש בניו: הכתר שבראשו הוא עניין הקרבנות (תפילה, העלאה ממטה למעלה) ושני הכתרים שבראש בניו הם עתיק ואריך שמתגלים לבניו על ידי תורה וגמ"ח.

==מספרם==

===בספרי אדמו"ר הזקן===

לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת [[אור]] זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".

===בספרי אדמו"ר הצמח צדק===

מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]] [אור התורה משפטים ח' ג'ל] שעניין ארבע מאות עולמות אלו הוא המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.

===בספרי אדמו"ר האמצעי===

ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוגים יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]".