30,187
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת ערך
מנהג '''חביטת ערבה''', הנקרא גם בשם '''הושענות''' הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה.
==מקור המנהג==
על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים.
לאחר שחרב בית המקדש, מנהג נביאים זכר למקדש ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א.}}.
חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל.
==קיום המנהג==
מבחינת ה[[הלכה]], די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם בשל הרצון להדר במצווה היו שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים.
למנהג זה פרטים שונים שהובאו בספרי ההלכה ונשתמרו במסורת החב"דית:
*'''רכישת הערבות''' - נוהגים לרכוש את הערבות דווקא מגבאי בית הכנסת, כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים{{הערה|ר"ן פרק לולב וערבה. שו"ע או"ח סימן תרס"ד סעיף ב.}}.
*'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}.
*'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}.
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}.
*'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
*'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}.
*'''אופן חביטת הערבות''', הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
*'''חביטת הערבות בבני הבית''', רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 52. וכן באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט"ו עמוד סז, בתרגום מאידיש: "היום הושענא רבא, המנהג שהאב מצליף על הילדים שי' עם ההושענא, ומברכם שהילדים יחיו לא יידעו ממכה כל השנה, ויהיו מאושרים ברוחניות ובגשמיות", ועיין בהנסמן שם.}}.
*'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}.
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}.
==נוסח חביטת ערבה==
אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח היהי רצון דלהלן:
{{ציטוטון|יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים, וּמִנְהָגִים טּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכָר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִים טוֹבִים, וְהַיּוֹם הַזֶה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עוּזֶךָ חַמִשָׁה גְּבוּרוֹת מְמוּתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה וּתְנַשְּׁקֵנוּ בִּנְּשִׁיקַת פִּיךָ מְמַתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין, וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עוּזֶךָ בְּשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְךָ הַמִתְפַּלְל לְפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמַי וְתִמְחוֹל לִי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַיו וְתִפְשׁוֹט, יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:}}
==ראו גם==
* [[ארבעת המינים]]
* [[הקפות]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518309 מה הסוד של הערבה?]''' {{בית חבד}}
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:מנהגים]]
==מקור המנהג==
על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן שבית המקדש היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים.
לאחר שחרב בית המקדש, מנהג נביאים זכר למקדש ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א.}}.
חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל.
==קיום המנהג==
מבחינת ה[[הלכה]], די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם בשל הרצון להדר במצווה היו שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים.
למנהג זה פרטים שונים שהובאו בספרי ההלכה ונשתמרו במסורת החב"דית:
*'''רכישת הערבות''' - נוהגים לרכוש את הערבות דווקא מגבאי בית הכנסת, כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים{{הערה|ר"ן פרק לולב וערבה. שו"ע או"ח סימן תרס"ד סעיף ב.}}.
*'''מספר הערבות''' - על פי קבלת [[האריז"ל]], נוהגים לקחת דווקא חמשה בדי ערבה, למרות שמצד הדין מספק בערבה אחת, כיון שהלולב ממשיך את החסדים, והערבות מורות על הגבורות, ואין לערב הגבורות בחסדים, ורק לאחר הקדיש וסיום ההקפות עם הלולב חובטים את הערבה כדי להמתיק את הגבורות{{הערה|פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ו'.}}.
*'''מספר החבטות''' - גם החבטות בקרקע הם במספר החמש, כדי למתק את ה[[ה' גבורות]] ([[מנצפ"ך]]) ולהפוך אותם לחסדים{{הערה|שער הכוונות קח, א. הובאו דבריו במגן אברהם תרס"ד סעיף קטן ח'. כף החיים אות לב.}}.
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי לולב דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}.
*'''הפרדת הערבות''' - הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
*'''זמן נטילת ההושענות''' - את הערבות מחזיקים ביד רק לאחר סיום אמירת כל ההושענות, ולא מקיפים עמם את התיבה{{הערה|כדי להדגיש שמנהג זה הוא זכר לערבה שבמקדש, שהיו נוטלים אותה בפני עצמה. ארבעת המינים השלם עמוד תעח, שולחן ערוך סימן תרס"דסעיפים ב-ז.}}.
*'''אופן חביטת הערבות''', הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
*'''חביטת הערבות בבני הבית''', רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 52. וכן באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט"ו עמוד סז, בתרגום מאידיש: "היום הושענא רבא, המנהג שהאב מצליף על הילדים שי' עם ההושענא, ומברכם שהילדים יחיו לא יידעו ממכה כל השנה, ויהיו מאושרים ברוחניות ובגשמיות", ועיין בהנסמן שם.}}.
*'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}.
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}.
==נוסח חביטת ערבה==
אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח היהי רצון דלהלן:
{{ציטוטון|יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים, וּמִנְהָגִים טּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכָר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה, תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה, וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִים טוֹבִים, וְהַיּוֹם הַזֶה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עוּזֶךָ חַמִשָׁה גְּבוּרוֹת מְמוּתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה וּתְנַשְּׁקֵנוּ בִּנְּשִׁיקַת פִּיךָ מְמַתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין, וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עוּזֶךָ בְּשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְךָ הַמִתְפַּלְל לְפָנֶיךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמַי וְתִמְחוֹל לִי חֲטָאַי וַעֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַיו וְתִפְשׁוֹט, יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:}}
==ראו גם==
* [[ארבעת המינים]]
* [[הקפות]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518309 מה הסוד של הערבה?]''' {{בית חבד}}
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:מנהגים]]
