שינויים

'''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל לשבת ל[[שבת]] שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, [[חסידים ]] רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שב[[מוצאי שבת]]. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.

כאשר שבת סליחות סמוכה לראש ל[[ראש השנה ]] (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני [[ראש חודש]], אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות.

אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהליםה[[תהלים]]{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 30.}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש{{הערה|לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז}}.

בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על ידי [[צדקה]] דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על ידי [[צדקה]] רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}].

סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש ב[[ליובאוויטש]] לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים הייתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד'וכדומה{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 233}}.

סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|ספר המנהגים}}.

כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את [[מאמר ]] [[אדמו"ר הזקן ]] ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו{{הערה|משיחת שבת סליחות תשל"ד}}.