שינויים

הרב '''אברהם סנדר נמצוב''' נולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיההיה מחשובי חסידי חב"ד, בערך בשנת [[תרל"א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. הוא גדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידותלמדן וגאון עצום.

סבל רב היה מנת חלקו של אברהם סנדר בשנות ילדותו. בעת שהיה תינוק נגע פעם עם לשונו בנר דולק. הוא נכוה באורח קשה, ומאז הפך לאילם. הוא לא הוציא מפיו אף לא הגהנולד בעיירה קמין שליד העיר [[ויטבסק]] בבילורוסיה, עד שבני העיירה כינוהו 'אברהם האילם'בערך בשנת [[תרל"א]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת אסתר חסיה. בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו. בעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצותגדל במשפחה חסידית בה ספג חינוך ליראת שמיים ודרכי החסידות.

בילדותו נכווה מנר, וכתוצאה מהפגיעה בלשון, נהיה אילם. מסופר, כי בהיותו בגיל שבע שיחק פעם בבית שכניו, ובעת המשחק התגלע ויכוח בינו לבין אחת מילדות השכנים, גויה, וזו קיללה את אברהם סנדר קללות נמרצות. כאשר הדבר נודע לאמו והיא , היא חששה מאוד מהקללות. בצר לה , ולאור כך, פנתה לאחד מבני [[אדמו"ר הצמח צדק]] כדי שיברך את הילד. כאשר ראה כי הילד אינו מדבר, שאל אם הוא שומע, ונענה בחיוב. "אם הוא שומעבחיו, ובן הרבי פסק כי הוא גם ידבר", פסק בן הרבי. אברהם סנדר יצא עם אמו מהבית, ומהקללה יצאה ברכה - הילד החל לדבר ככל האדםואכן כך קרה.

בשל אילמותולאור בקיאותו של הרב אברהם סנדר בילדותו, מלמדיו לא תלו בו תקוות רבות, אולם למרבה הפלא הוא הפך לתלמיד שקדן וחריף, עד שהקהילה המקומית החליטה לשלוח אותו לכל ישיבה שלחה קהילתו את ר' אברהם לישיבה בה יחפץיילמד, והם ישלמו לו את כל הוצאותיו: הנסיעהאך זמן קצר לאחר מכן גוייס בעל כרחו לצבא בצאר, הספריםבהיותו בן עשרים, [[בגד|בגדים]] ואוכלשם שירת במשך שש שנים בתנאים קשים.

עוד טרם בא לכלל החלטה לאיזו לאחר שש שנים, בהיותו בן 26, סיים את השירות הצבאי וחזר לביתו. עם הגיעו לעיירה, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים את הבטחתם, לבחור ישיבה לנסועאליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו את ההוצאות. הקהילה הסכימה, והוא בחר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובאחד הימים גוייס בעל כורחו לצבא הצארשקמה באותה תקופה.

בגיל עשרים גוייס לצבא הצארלאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שם שירת במשך שש שנים בתנאים קשיםהתחתן עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט.

המכשול הראשון שעמד לו, היה האוכל הכשר. אברהם סנדר שמר בבשנת [[מסירות נפשתרס"ד]] על כשרות ה, בעיצומה של מלחמת [[מזוןרוסיה]] שנכנס לפיו. הוא לא נגע באוכל מבושל ובכל אוכל אחר שהתעורר אצלו חשש כלשהו לגביו. הוא ניזון בעיקר מדג מלוח, נגד [[לחםיפן]] ומים. לאחר תקופה בשירותו הצבאי, הלשין עליו אחד החיילים כי הוא אינו אוכל במטרה להחליש את גופו וכך יוכל להיפטר ממשימות קשות המוטלות עליו. אברהם סנדר נקרא למפקדו וננזף. הוא הצטדק והסביר כי הוא אוכל רק אוכל כשר. המפקד לא קיבל את דבריוהורה לו אדמו"ר הרש"ב להגר לאנגליה.

בו במקום הגה מוחו של ר' אברהם סנדר רעיון: עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"המפקדד שהגיעו לאנגליה, תן לי ניסיון של חודש בו אוכל כרצוני, ולאחר מכן תבדוק ויחד עם חסידים נוספים הקים את כוחי על ידי מבחן משותף לכל החיילים. אם אעמוד במבחן, אמשיך לאכול כרצוני; ובאם לאו, המפקד יקבע מה אוכלקהילת חב"ד בעירו. מיותר לציין שהוא לא התכוון חס ושלום לאכול טריפות, גם אם לא היה מצליח במבחן, פשוט הוא קיווה למצוא דרך מוצא. המפקד הסכים, והניסיון יצא לדרך. אברהם סנדר שהיה נער צנום אבל חזק ובעל מרץ, אכל כמויות גדולות ממה שמותר היה לו לאכול, וליותר מכך הוא התפלל וקיווה לנסלפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה.

כעבור חודש ימים נקראו כל החיילים אל המפקד. הוא פקד עליהם לרוץ במהירות. כולם רצו במהירותבשנים בהם התגורר הראי"ה קוק באנגליה, אך נהג לאכול רק מהשחיטה של ר' אברהם סנדר השיג את כולם. המפקד לא האמין למראה עיניולמרות זאת, והעמיד אותו במבחן קשה יותר. הוא נתן לו רובה כבד ומגושם אותו אפשר להחזיק בקושי רב בשתי ידיים. "החזק אותו במשך כמה דקות על יד אחת!" פקד עליו. כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר החזיק את הרובה בקושי רב, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל הצליח במשימה. המפקד נהנה מהמבחן ואישר לו לאכול מה שנראה לו לנכוןבאמונה לא כך פני הדברים!".

לאחר שש שניםב[[חודש שבט]] תרצ"ז, בהיותו בן 26כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שהה בפריז, סיים הגיע ר' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]. בשעת ה[[יחידות]] אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את השירות הצבאי וחזר הביתה תמים בהליכותיו ובמעשיו כפי שיצא לדרך. עם הגיעו לעיירההאמת, ביקש מנכבדי הקהילה לקיים מצאת את הבטחתם מלפני שש שניםהאמת, לבחור ישיבה אליה יסע בעוד בני הקהילה ישלמו ואתה חי את ההוצאותהאמת". הקהילה הסכימהואכן כך היה, והוא בחר ללמוד בישיבה שקמה זה עתה - ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]וגם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמת.

==בליובאוויטש== אברהם סנדר היה מראשוני התמימים בליובאוויטש, ולמד בישיבה במשך שנתיים ימים. בתחילה לא רצה לקבלו אדמו"ר הרשבשנות היודי"ב, רק לאחר שראה את גודל תשקותו ללמוד ב[[תומכי תמימים]]. בשנים בהם למד בישיבה, מסר במקביל שיעור בגמרא לבעלי בתים בבית המדרש של ליובאוויטש, תפקיד אותו מילא קודם לכן החסיד הנודע ם היגר הרב נמצוב ל[[אלחנן מרוזוב]].  לאחר שנתיים ב'תומכי תמימים' בצילם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צארצות הברית]]והתיישב בלונג-איילנד, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת שיינא שרה לבית מענדל. לפרנסתו החל לעבוד כשוחט. חודש-חודשיים היה שוהה בביתו שבבילו[[רוסיה]] ולאחר מכן היה נודד שם התגורר במשך חודשים ארוכים בין עיירות ויישובים ושחט עבורם. בתום התקופה חזר הביתה לזמן קצר ושוב היה נוטל את מקל הנדודים17 שנה.  ==באנגליה=קשריו עם הרבי=== צורת חיים זו נמשכה עד שנת תרס"ד, אז, בעיצומה של מלחמת רוסיה-יפן, הורה לו בשנת [[אדמותשי"ר הרש"בא]] להגר לאנגליה.  ר' אברהם סנדר עשה כמצוות הרבי, והיגר לאנגליה בה התיישב בעיר מנצ'סטר. הוא היה מראשוני חסידי חב"ד שהגיעו לאנגליה, ויחד עם חסידים נוספים הקים את קהילת חב"ד בעירו. לפרנסתו המשיך לעסוק במלאכת השחיטה. פעם בחודש, כאשר היו מחלקים את המשכורת, הוא היה מגיע לקבל את משכורתו, אלא שכשהיה מגיע לביתו, היו ידיו ריקות. לתמיהתה של רעייתו הסביר כי בדרך פגש עניים ולכל אחד נתן מעט עד שאזל הכסף... כשהתופעה חזרה על עצמה פעמים מספר, סידרה אשתו שהמשכורת תגיע היישר אליה.  ==התוועדות י"א שבט תשי"א== כשעה לאחר תחילת [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"א שבט תשי"א]], קם הרב אברהם סנדר ממקומו שמאחורי , שהיה מאחורי כסא הרבי, הרב אברהם סנדר, ששהה ב[[770]] באותם הימים והכריז: , כי "הקהל מבקש מהרבי לומר מאמר חסידות. השיחות זה טוב, אבל הקהל מבקש חסידות, נמצא חן... שהרבי יאמר חסידות". דממה מוחלטת השתררה, כולם המתינו לראות את תגובת הרבי.  ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את הקונטרס ובו מאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י. לאחר המאמר, הרב נמצוב, למרות שהגיע כבר לגבורות, קפץ על השולחן מגודל שמחתו, והכריז בהתרגשות גדולה: "חסידים אמרו אחרי, עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, שהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!" הרב נמצוב בירך ברכת 'שהחיינו' בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. הרבי הפנה אליו את ראשו וחייך לעברו חיוך רחב, וביקשו לסיים את דבריו ולרדת מהשולחן.  ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] נמשכה והרבי המשיך באמירת חלקים נוספים מהמאמר. לאחר שסיים, שוב קם הרב נמצוב ובירך את הרבי בשם כל אנ"ש והתמימים לרגל קבלת הנשיאות וסיים בברכת בני חיי ומזונא, וכל הקהל ענו בהתרגשות גדולה אמן{{הערה|1=ראו ספר [[ימי בראשית]] עמודים [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=399&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 381], [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30449#p=401&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 383] - מזכרון הרב [[יהודה לייב גרונר]]. לעומת זאת, חסידים נוספים שנכחו בהתוועדות (ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[זושא פויזנר]]) טוענים כי אינם זוכרים מאורע זה{{מקור}}.}}. ==קווים לדמותו== ר' אברהם סנדר היה בטבעו איש אמת, המדקדק על קלה כבחמורה, גם בדברים שבני אדם דשים בעקביהם. בעת התפילות בבית הכנסת, הוא לא הירשה לאיש מהמתפללים להוציא הגה בעת התפילות. גם אם אחד מנכבדי הקהילה היה משוחח בשעת התפילה, היה נוזף בו בלי מורא.  גם על הלכות שחיטה היה מקפיד מאוד. כאשר כמה מחבריו השוחטים ניסו לבנות כללי עבודה חדשים, הוא חשש מקולות מסויימות, ולמרות היותו יחיד מול רבים, לחם כדי שלא יתקבלו הכללים החדשים - לחם וגם ניצח.

כך בשחיטה וכך גם במנהגים חסידיים. צאצאיו מספרים כי כל חייו הקפיד ללבוש ואכן בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי את בגדיו כשהם סגורים ימין על שמאלהקונטרס, ובו מאמר ד"ה "[[באתי לגני]]" [[תש"י]].

ר' אברהם סנדר נחשב לתלמיד חכם דגול. מסופר, כי לאחר יום עבודה בשחיטההמאמר, הוא היה מוסר שיעורי תורה בפני הציבור. היה לו ידע רב בגמראהרב נמצוב, למרות גילו המבוגר, הלכה וחסידות.  במשך השנים כתב ספר חידושים "עדות לאסף" שיצא בדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב"באורים קפץ על מאמרים סתומים בגמראהשולחן מגודל שמחתו, מדרש, רשוהכריז בהתרגשות גדולה: "יחסידים אמרו אחרי, וביאורים בחיזוק הדת"עלינו לברך ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה, כפי שנכתב בהתחלה.  בשנים בהם התגורר הראישהשם יתברך עזר לנו שיש לנו רבי!"ה קוק באנגליה, נהג לאכול רק מהשחיטה של רהרב נמצוב בירך ברכת ' אברהם סנדר. למרות זאת, כאשר הוציא הרב קוק קונטרס בעניני אמונה והשקפה וביקש את הסכמתו של הרב אברהם סנדר, סירב האחרון בנימוק כי "בהלכה דעותינו שוות אבל באמונה לא כך פני הדברים!"  ב[[חודש שבט]] תרצ"ז, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שהה בפריז, הגיע רשהחיינו' אברהם סנדר לפריז ונכנס ל[[יחידות]]בשם ומלכות וכל הקהל ענה אמן בקול אדיר ובשמחה גדולה. בשעת ה[[יחידות]] אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "אתה חיפשת את האמת, מצאת הרבי הפנה אליו את האמתראשו וחייך לעברו חיוך רחב, ואתה חי וביקשו לסיים את האמת". ואכן כך היה, איש אמת שלא עשה מאומה בשביל להרשים אחרים, אלא בשביל האמת גופא. גם על מציבתו הסמוכה ל'אוהל' נכתב כי היה איש אמתדבריו ולרדת מהשולחן.

בשנות היודי"ם היגר הרב נמצוב ל[[ארצות הברית]] והתיישב בלונג-איילנד, שם התגורר במשך 17 שנה.  לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות. ב[[ז' סיון|באותו יום טוב שני של חג השבועות]] [[תשכ"ב]] חלה הרעה חמורה במצבו, והוא הובהל ל[[בית רפואה]]. הסובבים אותו היו לחוצים מאוד ממצבו הקשההרב אברהם סנדר נפטר, והוא התבדח איתם כדי להפיג מהם את המתח.  כעבור מחצית השעה הוא השיב את נשמתו לבוראו, והוא בהיותו בן 97. הוא הרב אברהם סנדר זכה להאריך ימים בברכת הרבי, כאשר לא פעם סיים הרבי את המכתבים אליו בברכות לאריכות ימים לו ולרעייתו שיינא שרה, שאף היא האריכה ימים ונפטרה בגיל 109.==חיבוריו==*"עדות לאסף" - ספר חידושים שכתב במשך השנים, שיצא לדפוס בערוב ימיו. הספר עוסק ב"באורים על מאמרים סתומים בגמרא, מדרש, רש"י, וביאורים בחיזוק הדת", כפי שנכתב בהתחלה.