שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,134 בתים ,  13:35, 31 בדצמבר 2020
כתוב בזוהר הקדוש, "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי". (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.
==תוארי הסתלקות==
לאחר פטירת [[צדיק]] נהוג להצמיד לו תוארים כגוןתוארי כבוד, "זצ"ל" (ראשי תיבות: זכר צדיק לברכה), "זצוק"ל" (זכר צדיק וקדוש לברכה), "זצוקלל"ה" (= זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא), נבג"מ (= נשמתו בגנזי מרומים), זי"ע" (זכותו = נזכותו יגן עלינו) ועוד, נ"ע (=נשמתו עדן) או אחרים.
[[הרבי]] נוהג להצמיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בכתיבה את הכינוי "זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע", ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] "[[אדמו"ר נ"ע]]" (נשמתו עדן).
[[הרבי]] הזכיר באחד ממכתביו על [[אדמו"ר הזקן]] ש:{{ציטוטון|ויהי רצון שיקויים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהיה זה מגינה ומצלי.}}{{הערה|אגרות קודש כרך יב עמ' רמ.}}. [[הרבי]] גם ביאר באחד ממכתביו את הביטוי "זי"ע" הסיבה שאדם ללא קשר לצדיק מבקש שזכותו תגן עליו והוסיף שאת הביטוי "זצוקללהזללה"ה" אפשר להגיד לומר על כל [[צדיק]], אולם "זי"ע" יש להגיד על נשיא הדורמדריכי ישראל ומלמדי תורה לרבים{{הערה|אגרות קודש כרך טז עמ' שסו}}.
במקום אחר אמר הרבי שמספיק להוסיף תואר על הצדיק פעם אחת בכל הזדמנות ואין צורך לחזור בהמשך אחד כמה פעמים, כפי שרואים [[הרבימעשה רב]] גם הוסיף שיש חובה להוסיף תואר זה על צדיק שנפטר ווכפי שנמצא בתורה שנכתב פעם אחת{{ציטוטוןהערה|הקורא רבו בשמו' ללא הוספת תואר – הרי זה ענין חמורבהעלותך יא, כח}}"אדוני משה" ובשאר התורה הוא מוזכר בשמו{{הערה|התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 572}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר באחת משיחותיו שהביטוי "זי"ע" קשור גם לעניין החיים עצמו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם.|מקור=ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190}} [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק{{הערה|ליקוטי דיברים, חלק ה', 1016.}} ונקל יותר לומר עליו "נשמתו בי"{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ד' תשט, סע"ב ואילך}}. בשנת [[תש"י]] אמר [[הרבי]], כי כמו [[אדמו"ר הריי"צ]] גם הוא לא אומר עליו נ"ע אלא נשמתו בי{{הערה|שיחת פורים תשי"א (נדפס בתורת מנחם - התוועדויות חלק ב' עמ' 326)}} ב[[אחרון של פסח]] [[תש"י]] בסוף ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אמר הרבי שאין להשתמש בלשון "נבג"מ" בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ, שכן "גנזי מרומים" הוא ענין ששייך להארות ו[[גילוי]]ים, ואילו אדמו"ר הריי"צ עבודתו היתה שלא על מנת לקבל [[פרס]], ופרס מלשון פרוסה הוא ענין של [[הארה]] ו[[גילוי]] בלבד{{הערה|[[לקוטי תורה]] תזריע כ, ב}}, ואדמו"ר הריי"צ שלא עבד על מנת לקבל פרס קשור עם ה[[עצם]] שלמעלה מהארות וגילויים, וכיון שה[[עצמות]] הוא בעולם למטה שכמבואר ב[[חסידות]] נעשית בו כללות העבודה, לכן נמצא גם הרבי כאן למטה! וסיים הרבי שאדמו"ר הריי"צ "שליט"א (= שיחיה לימים טובים אמן) – יוליכנו לגאולה האמיתית והשלימה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"י (נדפס בתורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 106)}}. 
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם אחת שעל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], הוא לא אומר נ"ע, מפני שאביו לא הסתלק{{הערה|ליקוטי דיברים, חלק ה', 1016}}. בשנת [[תש"י]] אמר [[הרבי]], כי אין לקרוא ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בתואר "נשמתו עדן", כיון שוודאי שאין רצונו להיות ב[[גן עדן]], כי אם להיות עם חסידיו ב[[עולם הזה]]{{מקור}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הסתלקות]]

תפריט ניווט