בשנת [[תרצ"ד]] היו בישיבה שלש כתות ("מחלקות"). ראש הישיבה היה הרה"ג [[מנחם מענדל רוזנמוטר]] (חתנו של ר' [[דובער משה שמוטקין]]). והר"מ השני בישיבה היה הרב נח יצחק מורדקובסקי. בכתה השלישית היה הר"מ הרב חיים דוד גלזמן. ה[[משפיע]] היה הרב דובער יצחק שניאורסאהן. במשך הזמן גם היה ה[[משגיח]] ומסר שיעורים הרב קלמן מינקאווסקי חתנו של הרש"ז שניאורסאהן.
בשנים תרצ"ח-תרצ"ט ניהל את הישיבה הרב [[משה אליהו גערליצקיגרליצקי]].
[[הרבי הריי"צ]] עסק בפיתוח הישיבה, הביא ראשי ישיבה ו[[משפיעים]], קיבל דו"חות ממצב התלמידים ואף העניק תמיכה חודשית להחזקתה. הישיבה התפתחה ושגשגה ובמשך כעשר שנות קיומה למדו בה מאות [[תמימים]].