26,977
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|"
בענין הדביקות מביאים מהתורה שני פסוקים, במקום אחד{{הערה|זהר ח"ב פו, א.}} הובא הפסוק{{הערה|ואתחנן ד, ד.}} "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" ובמקום אחר הובא{{הערה|מדרש ויקרא רבה פ"ב, ד.}} הפסוק{{הערה| ירמי' יג, יא.}} "כאשר ידבק האזור אל מתני איש". אך תוכן{{הערה|[[המשך תרס"ו]] סוף ד"ה אדם כי יקריב מכם (סוף עמ' קצה ואילך).}} שני פסוקים אלו מדברים בשני סוגי דביקויות שונות - האחד דביקות של אורות ואחד דביקות של כלים.
גם לאורות וגם לכלים יש יחס של דביקות למקורם, אלא שישנו הבדל בין אופן היחס ודביקות של האורות למקורם לבין אופן היחס ודביקות של הכלים למקורם (ראה פיסקה 'שרש האורות וכלים'). באורות נרגש שהם דבר אחד ממש עם מקורם - אוא"ס {{הערה|והסיבה לכך שנקרא דביקות ולא התקשרות היא משום שבסופו של דבר גם האור הוא רק התפשטות היוצאת מן העצם}}, ועל יחוד זה נאמר "ואתם הדבקים בה'" שנעשים דבר אחד ממש. מה־שאין־כן בכלים, מצב הדביקות שלהם היא כשל שני דברים נפרדים הדבוקים זה בזה וגם אחרי ההידבקות הם כשני דברים ולכן נאמר על זה הפסוק "כאשר ידבק האזור אל מתני איש" המבטא דבר זר שדבוק אל האדם אך נשאר דבר נפרד{{הערה|בכל הנ"ל ראה מאמר פתח רבי שמעון הנ"ל עמ' קנד.}}.
בנוסף לחילוק זה שבין האורות לכלים ביחס אל מקורם, ישנו הבדל נוסף בכלים עצמם, בין יחס הכלים לאורות לבין יחס הכלים למקורם. יחס הכלים לאורות שבתוכם הוא כמו יחס נפש וגוף, שהם אמנם שני דברים נפרדים אך מתייחדים לגמרי{{הערה|ראה במאמר ביוהשמע"צ שם.}} (וזה שהם מייחדים לגמרי אינו בסתירה לכך שהם עדיין שתי דברים נפרדים.וראה לקמן בענין דביקות שאינה ניכרת), משא"כ היחס שבין הכלי למקורו הוא כשל אב ובן שנשארים שתי מציאויות שנפרדות אף שיש ביניהם דביקות{{הערה|מאמר ד"ה תקעו תרס"ד.}}.
