26,977
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
==עניינה==
הידיעה מתחלק לשני סוגי ידיעות; ידיעת מציאותו (קיומו) וידיעת עניינו (מהותו) - שאינה אפשרית כי אם בהשגת מידותיו בעולם, שהם רק לגבי הנבראים (שהרי אין שום אפשרות להשיג את מהות הבורא כידוע שהוא למעלה מהשגת כל נברא כל שהוא). האברבנאל{{הערה|ראש אמנה פרק ז', שם פרק י"ז.}} מסביר שרק את '''ידיעת'''{{הערה|אך לא את האמונה בזה - שם.}} הפרט השני{{הערה|ובלשונו שם: הידיעה ש"מציאותו הוא יותר ראשון ויותר שלם אשר בכל המציאות וכו".}} ניתן למנות במצוות עשה, ולא את עצם הידיעה במציאות הבורא שלולי ידיעה זו לא שייך ציווי.
ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] כותב כי ידיעת המהות אינה אפשרית לבן אנוש כנאמר ב[[זוהר הקדוש]]: "לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל", וחיזוק ההשגה בבורא הוא רק על ידי א. ידיעת ישותו. - כלומר וודאות קיומו המוחלט. ב. שלילת המהות - שלילת דברים שנרחקים מהבורא.
