שינויים

'''[[אגרת הקודש]] כ"ה''' נכתבה ע"י [[אדמו"ר הזקן]] עבור המתנגדים ה[[מתנגדים]] בעיר וילנה[[וילנא]]{{הערה|על פי "משכיל לאיתן".}}, שנתלו בדברי הבעל ה[[בעל שם טוב ]] כעילה למלחמה כנגד תנועת החסידות. באגרת משיב להם הרבי כאוולתם, מפריך את טענותיהם, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי האר"י הקדוש, בדברי רז"ל ובפסוקים מפורשים בתורה. ה"קושיא" עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעש"ט {{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ}} שהשכינה שורה גם על גוי רשע.

באגרת משיב להם הרבי כאוולתם, מפריך את טענותיהם, ומדגים כיצד גם דברי [[הבעל שם טוב]] המוקשים להם ביותר מבוססים בצורה חזקה ומוצקה בדברי [[האר"י הקדוש]], בדברי [[חז"ל]] ובפסוקים מפורשים בתורה. הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר בשער ב[[שער היחוד והאמונה ]] בשם הבעש"ט הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש ]] מחדש) , מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.

רבינו מבאר בפרק זה יסודות באמונה ובאחדות השם, ומבאר גם מדוע "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]], משום שבאמת כל מה שנעשה בעולם על ידי כל אדם ואדם הכל על ידי [[השכינה]] ש[[לבושים|מתלבשת]] אדם בבחינת [[גלות]], ולכן אם אינו כועס לצורך מצוה להפריש את חבירו מ[[עבירה]] (כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן) - הרי בכעסו מוכיח כי אינו מאמין כי הכל הוא אלקות וזה הוא [[כפירה]].

בסוף האגרת מסכם אותה הרבי אדמו"ר הזקן עצמו, ותוכן דבריו, שהחולק על הבעש"ט הבעל שם טוב אין זאת אלא משום שאינו מאמין גם בדברי האר"י הקדוש, אינו מאמין בדברי רז"ל, ואף לא מאמין במקרא מלא שדבר הכתוב בפסוק מפורש: "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'" , - שאין שהרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו.