שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 14 בתים ,  14:07, 7 באוגוסט 2009
מ
אין תקציר עריכה
וזו עיקר עבודת האדם הבינוני בעבודתו את ה' - כיבוש היצר הרע, והיינו שהאדם מכניע ומרסן עצמו, וכופה את עצמו להתנהגות טובה, בניגוד למאויים השליליים הנובעים מהמדות הגסות שבלבו.
אף על פי שבמהות עצמו ובמדות שבלבו יש מן הגסות והרע, בכל זאת, בהתנהגותו בפועל הוא מרסן את עצמו, ונכנע לרצון ה' -ב[[לבושים]] שלו - במחשבה דיבור ומעשה. "כי ה[[מוח שליט על הלב]] בתולדתו וטבע יצירתו".
וזהו עיקר מעלת הבינוני, ועיקר עבודת האדם בכלל. זאת אומרת להתגבר ב[[מסירות נפש]] בעבודת ה', על אף כל הקשיים שבזה.
נאמר: "[[כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקב"ה בכולהו עלמין]]" - (כאשר כופים את ה[[סט"א]], מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל [[אבי"ע|העולמות]]).
זאת אומרת, שעבודת "אתכפיא ס"א" היא נעלית מכל שבח אחר לה', ואפילו מעבודת "[[אתהפכא]]", משום שענין אתהפכא הוא שה[[נפש הבהמית]] שבאדם נשארת בגדר ישות ונשארת במציאות, אלא שמציאותו מתהפכת לקדושה.
ואמנם מציאות קדושה היא זכה ורוחנית ודבקה בקב"ה, והיא היפך הגמור של הס"א שהיא גסה מגושמת וחומרית, אך מכל מקום גם הדברים שהם בגדר הקדושה הם מציאות דבר מה, ואינם ב[[ביטול]] והתאחדות מוחלטת בקב"ה.
אבל אתכפיא הוא ענין הביטול והיציאה ממציאותו לגמרי, שאדם יוצא מהמציאות שלו השלילית, ונעשה בחינת [[אין]] ממש, ובזה הוא בטל לאחדות הוי' האמיתית - ש[[אין שאין עוד מלבדו]]. זאת אומרת, שעל-ידי זה הוא מעורר וממשיך בחינת אין האמיתי מעצמותו ית'.
==אתכפיא בעבודת הצדיק==
ד) והוא העיקר; שעבודם ה' של הצדיקים תהיה אך ורק בכדי לעשות נחת רוח לקב"ה, ולא בשביל סיפוק רוחני לעצמם.
וכאשר מתגבר במסירות נפש על קשיים אלו, הרי גם הוא מגיע למעלת הבינוני - [[עובד אלקים]].
{{סגל}}
1,023

עריכות

תפריט ניווט