שינויים

'''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]].וישנם שמכנים כך גם לשבת שלפני [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]].{{מקור|1=כתר שם טוב ח"ג, וגם היה מצויין מחזור ישן}} ומבואר כי שמם של שבתות אלו נגרר בעקבות שמו של השבת שלפני הפסח.{{מקור}}

==שם השבת ==שבת הגדול נקרא נקראית כך מפני שנעשה בו נס גדול{{הערה|1=תודתוספות דיבור המתחיל "ה ואותו " מסכת שבת פז, ב. טושו"ע ר"ס טור ושולחן ערוך סימן תל}}. - במחזור ישן כת"י נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שה"ג, וכן שבת שלפני [[ר"ה]]{{הערה|1=כתר שם טוב ח"ג}}. ויש לומר שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יום טוב.

* '''אמירת עבדים היינו''' - בשבת הגדול אחר [[מנחה]] אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת ה[[גאולה]] והנסים {{הערה|1=שו"ע ס"ס ת"ל}} וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל). == דרשה == [א] נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו.. והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו. ובדורות הללו שאין החכם שונה לתלמידיו הלכות (לפי שהכל כתוב בספר), מצוה על כל אחד ואחד שילמוד הלכות הרגל קודם הרגל עד שיהיה בקי בהם וידע המעשה אשר יעשה{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תכט, ב-ג}}.  == עבדים היינו == בשבת-הגדול אחר [[מנחה]] אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תל, ב}}. וכן נוהגים{{הערה|1=ספר המנהגים}}. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר, שם}}.

ב:בשבת-הגדול אחר [[שולחן ערוך הרבמנחה]] אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבתתל, ב}}. וכן נוהגים{{הערה|1=ספר המנהגים}}. ואפילו שבת-הגדול ב[[מנחה]] הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים {{הערה|1=שו"עד כאן אומרים בשבת-הגדולע אדמו". גם בפרי עץ חיים ו[[משנת חסידים]] ו[[סידור האריז"ל]] ליתאר, שם}}.

דעת :ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר מוהרש]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול ב[[מנחה]] לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" . אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}". כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם בפרי עץ חיים ו[[הרבימשנת חסידים]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו ו[[אדמוסידור האריז"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[התמיםל]], ג, עמ' כד}}ליתא.

== מוצאי שבת:דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול , וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}. כך נקבע בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ויהי נועםר הריי" צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1==[[התמים]], ג, עמ' כד}}.

* '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ זי"ע, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ.

:ובס' "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).}}

== מקורות לקריאה נוספת ==