שינויים

על פי התפיסה היהודית, כללות [[נשמה|נשמות]] עם ישראל מהווים יחד "קומה אחת שלימה"{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ניצבים.}}, ונמשלים לגוף אחד - כאשר רוב היהודים נחשבים לאבר פרטי בגוף הכללי, אך יש יהודים שנחשבים לראש. וכשם שבאברי האדם הראש הוא אבר כללי, שדרכו נמשכת החיות לאברים, כך צדיקי הדורות (המכונים "ראשי אלפי ישראל") הם נשמות כלליות, ודרכם נמשכת החיות לכל אנשי הדור{{הערה|ספר ה[[תניא]] פרק ב'.}}. בנשיא הדור ישנו ענין נוסף, אשר מלבד היותו מראשי אלפי ישראל הוא נמשל גם ל"[[לב ]] כל בני ישראל"{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"ד.}}. החידוש בכך (שהוא נמשל גם ללב), הוא השוני בין הלב למחל[[מוח]]: המח נותן חיות פרטית המוח מעביר לכל אבר חיות כפי תכונותיו, אך הלב מעביר ; והלב שמזרים את הדם לכל האיברים את הדם, שהוא עצם חיותם (שאינו מתחלק לפרטים)עושה זאת ללא חילוק ביניהם, כמו שכתוב "כי הדם הוא הנפש"{{הערה|דברים יבוכך הנשיא לא רק משפיע את החיות הפרטית, כג.}}אלא גם את החיות הכללית.

"עצם החיות" היהודית הוא ההתקשרות של יהודי באה מהתקשרותו הפנימית שלהם לקב"הלה', שנפעלת על יד הרובד הפנימי שבנפשו, הקרויה - בלשון הקבלה והחסידות - בחינת המכונה ה"[[יחידה שבנפש]]". וכשם כשם שלכל יהודי יש "יחידה פרטית", כך לכללות העם יש "יחידה כללית", והיא אשר היא נשמתו של נשיא הדור{{הערה|1=ראה [[שערי תשובהאדמו"ר האמצעי]] מאת , [[אדמו"ר האמצעישערי תשובה]], מאמר [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/5/56c/56c.htm ד"ה "פדה בשלום" פרק י"ב.]}}. לפיכך, אצלו מאיר וכיוון שכך מאירה אצל הנשיא עצם החיות של כל בני ישראל, ללא חלוקה לפרטי ה"אברים" - כל יהודי בפני עצמו{{הערה|לקו"ש חל"א שיחה א' לפרשת בשלח. וראה שם יתירה מזו, שאצל נשיא הדור נרגש גם "שרש נפשם [(של נשמות בני ישראל] ) בה' אחד", שהוא למעלה מלהיות אפילו מקור להתחלקות. וראה גם שיחת שיחת ש"פ שמיני תשי"ב. שיחת ב' ניסן תשמ"ח. ועוד.}}.

נשיא{{הערה|נשיא, ראשי תיבות: '''נ'''יצוצו '''ש'''ל '''י'''עקב '''א'''בינו, שיעקב "נשמתו כלולה מכל ה[[נשמה|נשמות]] שבישראל" (מופיע בספר קהלת יעקב מערכת "רבי").}} הדור הראשון היה [[משה רבינו]], עליו כותב [[רש"י]]{{הערה|בפירושו על התורה במדבר {{קח|פרשת|חוקת}} כא, כא.}}: {{ציטוטון|משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל}}. המדרש קובע כי {{ציטוטון|אין דור שאין בו כמשה}}{{הערה|בראשית רבה פרק פרשה נו, ז.}}. כך גם נכתב ב[[תיקוני זוהר]]{{הערה|תיקון סט (קיד, א).}}: {{ציטוטון|אתפשטותא דמשה בכל שבכל דרא ודרא}}, כלומר - בכל דור יש את נשמתו של משה, המתלבשת בגופו של הנשיא של אותו הדור.

במשך הדורות, היו זמנים בהם הקשר בין הנשיא לעם היה קשר גלוי, והיו זמנים שקשר זה היה בהעלם. מאז שהחל רבי [[ישראל בעל שם טוב]] לשמש כנשיא הדור, ובפרט עם התגלותה של [[תורת החסידות]] ע"י [[נשיאי חב"ד]], חזר הנשיא להיות גלוי{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אייר: "פעם, הרבי - הר"מ והגאון - היו לבד והתלמידים היו לבד. [[דרך החסידות]] אותה ייסד הרבי, הוא התועלת האלוקית הגדולה, שהרבי אינו בודד וחסידים אינם בודדים.}}. מעניין, שהרבי מקשר תהליך זה לכך הרבי קישר את התהליך הזה בכך שהעולם מתקרב ל[[גאולה]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 283}}.