שינויים

בשנת [[תשד"מ]] (אחרי שהורחק מחצר אביו) היה אצל [[הרבי]] חצי שעה ב[[יחידות]]. בין היתר הבטיח לו הרבי שעוד יחזור לגדלותו. ר' ישראל אומר, כי על ידי לימוד בספר ה[[תניא]], מקבלים הבנה ברורה ומעמיקה יותר בכל ספרי ה[[חסידות]] ואכן ידיו לו בחסידות חב"ד ואף בתורתו של הרבי.

בשנת [[תשס"ט]] ב[[ג' תמוז]], ב[[התוועדות]] המרכזית הנערכת בשיכון [[ויז'ניץ]] מדי ליל [[שבת]], בהשתתפות אלפי [[חסידים]], פתח הרב בניגון [[צמאה לך נפשי]], ולאחר-מכן דיבר ברגש: "מפעלו האדיר של [[הרבי]] - למען כלל [[ישראל]] בכל מקום שהם, הלא הוא מפעל [[השלוחים]], כאשר רבבות [[יהודים]], סוחרים וכדו', המגיעים לכל מיני מדינות נידחות בעולם, מוצאים ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] מקום [[תפילה|להתפלל]] בו, [[תורה|ללמוד]], ולטעום דבר ב[[כשרות]] מהודרת. ולא רק במדינות הנידחות, אלא גם במדינות גדולות כמו ב[[ארה"ב]], מקרבים השליחים המוני יהודים שמסתובבים ומחפשים טעם לחייהם, וע"י הפעילות הגדולה הם שבים אט אט אל כור מחצבתם.

בסיום שיחתו, הורה הרב לחבר המשוררים של ויז'ניץ לזמר את ה[[ניגון ד' בבות]] ל[[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=רבי ישראל מדבר על הרבי מליובאוויטש [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=47982 חב"ד און ליין]}}

לאחר פטירתו של אביו ב[[כ' אדר]] [[תשע"ב]], רוב החסידים תמכו בהתמנותו כממלא מקום אביו בכס האדמו"רות, אך הוא לא רצה לרשת לבדו את כס האדמו"רות והכריז שהוא יכהן באדמו"רות לצד אחיו הצעיר הרב מנחם מענדל כשווה בין שווים, והורה לחסידיו להשתמש באותם תוארים לו ולאחיו.