14,699
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
קריאתה תוקנה רק אחר גזירת הגויים שלא לקרוא בתורה והיא לא תוקנה מלכתחילה, כי דווקא בשל מעלתה וקדושתה הנשגבת היא מתגלית רק בזמן הגלות, כי רק בעת הגזירות הרעות, המסמלים העלמות, הסתרים וניסיונות חזקים, מתעוררים ומתגלים כוחות עליונים ועצומים שאינם מתגלים במצב רגיל (כוח המסירות נפש), כידוע שדווקא על-ידי ההסתר וההעלם וגזירות וקשיי הגלות מתעורר ומתגלה "עצם הנשמה".
משל למה הדבר דומה למלך המתחבא ומסתתר מהעם בכדי שיחפשו אחריו וימצאו אותו, שההסתתרות אינה לשם הסתרה באמת, אלא לשם החיפוש והגילוי שיבוא בעקבותיו, ודווקא על-ידי החיפוש "לוקחים" ומגלים את המלך בכבודו ובעצמו יותר משהיה לפני ההסתרה{{הערת שוליים|כמו הפירוש החסידי בפסוק "ואנכי הסתר אסתיר" - שדוקא על-ידי העלם והסתר (הסתר אסתיר) מתגלה [[הקב"ה ]] "אנכי", עצמותו ומהותו יתברך.}}.
וכך גם בעניננו דווקא על-ידי הגזירה הקשה נגד הקריאה בתורה התגלה כוח נעלה וגבוה ביותר - ההפטרה.
כשם שלעיתים כשקיימת גזירה של השרים והיועצים, הרי המלך בכבודו ובעצמו יכול לבטלה; כך כאשר בדרגה אלוקית של התורה שבכתב קיימת גזירה שהיהודי לא יכול להתחבר אליה, הרי דווקא על-ידי ההפטרה, שהיא ממקור אלוקי יותר נעלה מהתורה שבכתב - יכולים להתחבר ולהתקשר להקב"ה.
מכאן יוצא דבר מופלא: אפוא יכול להיות גזירה וניתוק בין היהודי לבורא ולתורה רק בקשרים הרגילים, התלויים במצב הרוחני של ישראל, אבל קיים קשר נעלה יותר - קשר עצמי ומהותי בין היהודי להקבל[[הקב"ה ]] ולתורה, בלשון הזוהר "ישראל התורה והקבו[[הקב"ה ]] הם דבר אחד", ואת הקשר העצום הזה אין יכולות לבטל שום גזרות (העלמות והסתרים), בכל מצב היהודי יישאר מחובר ודבוק.
===ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה===
על פי זה, מובן ההבדל בין הקריאה בתורה להפטרה: הקשר בין היהודי להקבל[[הקב"ה ]] שבתורה שבכתב תלוי במצב היהודי ולכן כשקיימת גזירה נוצר נתק; אבל על-ידי הנביאים מגלים את הקשר העצמי והעמוק והנעלה ביותר שבין היהודי להקב"ה, קשר שמעל התורה, שבו חביבות מיוחדת - "חביבים דברי סופרים" - ובו מתגלית דרגה נעלית יותר בחביבותן של ישראל אצל הקב"ה, דרגה בה לא שייכת גזירה והסתרה בין היהודי להקב"ה,
אדרבה, כאשר מתגלה הקשר העצמי הזה הוא פועל לחזק ולגלות גם את הקשר שקיים בו הסתרה מסוימת, לכן בסופו של דבר לאחר שקראו בהפטרה [ובזכות הכוח הרוחני של הקריאה בהפטרה] בוטלה הגזירה על הקריאה בתורה (במלכות שלמעלה וכתוצאה מכך גם במלכות שלמטה).
בספרי [[קבלה]] וחסידות ממשילים את קריאה התורה וההפטרה ל[[נישואין|נשואי חתן וכלה]]:
התורה היא החתן המסמל ורומז להקבל[[הקב"ה ]] וההפטרה היא הכלה המסמלת ורומזת לישראל וקריאת התורה וההפטרה מבטאת את החיבור והקשר המושלם בין [[הקב"ה ]] וישראל, לכן מפטירים בנביא שמדבר בענין ש"מעין הפרשה", בשל החיבור המושלם בין החתן לכלה.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים כללי]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
