שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' היה מעמודי התווך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.
ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.
==תולדות חייו==
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.
כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו - הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום י"א בסיון [[תר"מ]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". הרב בערל' היה 'חוזר' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] וחברותא שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית.
הרב אפרת כיהן כרבה של חברון בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.
אחד מאלו שדחפו למינויו היה ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בשנים האחרונות כיהן הרב מדיני כרבה הספרדי של חברון, והוא שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.
הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק חברון ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל". הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: "ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי".
"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ואדמו"ר הרש"ב ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה המשפיע והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם דא"ח כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש".
בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי רוסיה, כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]].
תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.
עם פתיחת הישיבה ביקש הרבי הריי"צ מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.
[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך.
הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת תשמ"ז החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו בעיר{{הערת שוליים|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=0400 מתוך האתר של עיריית ירושלים].}}.
14,699

עריכות

תפריט ניווט