שינויים

שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה<REF>באה"ט סת"ל סק"א</REF>, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות<REF>ס' ספר המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סוף סימן תל)

בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים<REF>שו"ע אדמו"ר תל, ב</REF>. וכן נוהגים<REF>ס' ספר המנהגים</REF>. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"<REF>שו"ע אדמו"ר, שם</REF>.

דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה<REF>ראה בקטע הבא</REF>. כך נקבע בס' בספר המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים<REF>[[התמים]], ג, עמ' כד</REF>.