שינויים

מצוות שבת ענינה הוא לשבות היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם דרך כלל בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. ===מהות הל"ט מלאכות===טעם המצווה היא, כי עניין מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו הוא בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. וכדוגמא לכךדוגמא: המלאכות מלאכות החורש והזורע וכו' שהם הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהםמאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, כי הוא ועליים ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ושכל ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל ולומד ומקיים ]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], לכך ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, שהוא תיקון ללבושי האדם. והבונה וכיוצא בו הוא תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים.

בירור זה הוא מ[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בי"ע]]בדומה, גם עבודות אפיה ובישול הם תיקון המאכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג שני חוטים, וצריך להעלותם משהוא תיקון ללבושי האדם. הבונה וכיוצא בו הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[בי"ע]] ל[[אצילותלבושים]]ובתים. שעולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן שלא ובפעולות האדם על ידי האדםמלאכות אלו לשם שמים, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בומעלה את החיות שבתוכן.

וכל בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.===האיסור לעשותן בשבת===מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".