אליהו מיכל היילפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב אליהו מיכל היילפרין (ז' תשרי תרנ"ב-י' אב ת"ש) היה מגזע חסידי חב"ד, שנודע כאיש הגות וסופר מחונן ומחשובי קהילת חב"ד בירושלים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בירושלים בז' תשרי תרנ"ב לאביו הרב צבי הירש היילפרין ולמו מרת פעשא הדסה, ונקרא על שם זקניו הגאון החב"די הרב אליהו יוסף מדריבין[1] והרב יחיאל מיכל היילפרין.

בצעירותו חלה במחלה קשה, וכאשר הזכירו אותו לברכה לפני הגאון החב"די רבי שניאור זלמן פרדקין בעל ה'תורת חסד' אמר שהיות וקוראים לו על שם הרב מדריבין, בוודאי תהיה לו אריכות ימים ויזכה לרפואה שלימה.

בהיותו נער בן חמש עשרה, נערכה ביקורת של משלחת עסקנים מחוץ לארץ שבאו לבדוק כיצד מתנהלת חלוקת הכספים של כולל 'חיבת ירושלים' הממומן על ידי אנשי גליציה, והיות וחשש שיחליטו לצמצם בכספים הנשלחים לאחזקת אנשי ירושלים, השתמש בכשרון הסופרות המבורך בו ניחן, וכתב אגרת ארוכה בה פירט בצבעים חיים את מצבם הקשה של אנשי ירושלים, והמכתב אכן פעל את פעולתו וחלוקת הכספים המשיכה כרגיל.

בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו מרת שרה לבית ערמן, והוא צורף לישיבת 'חיי עולם', בעוד רעייתו ייסדה וניהלה את בית התבשיל שפעל בסמיכות לישיבה והעניק ארוחות חמות לתלמידי הישיבה והתלמוד תורה ולנזקקים.

הוא נהג לערוך נסיעות לחוץ לארץ בהן ביקר אצל קרובי משפחתו האדמו"רים לבית היילפרין, ובמהלך ביקורים אלו זכה לקירובים גדולים בחצר חסידות בעלז.

בירושלים, נהג להתפלל בבית המדרש של חסידי רו'זין ובויאן, אך הקפיד להתפלל בנוסח חב"ד ועמד בקשרים קרובים עם גדולי חסידי חב"ד בירושלים.

בהיותו אברך בגיל העמידה, נקלע להתנפלות של פורעים ערביים בסמיכות לשער יפו ואבן תועה פגעה בראשו וגרמה לו לסבל שנמשך מספר שנים עד שנפטר בדמי ימיו ביום ראשון י אב ת"ש, תענית תשעה באב נדחה. גופתו נטמה בחלקת חב"ד וגליציה בבית העלמין בהר הזיתים.

הערות שוליים

  1. אביה של אמו, הרבנית פעשא הדסה.

משפחתו[עריכה]