הבדלים בין גרסאות בדף "צלם"
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
|||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''צֶלֶם''', או '''צֶלֶם אֱלֹקִים''', הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא [[אדם הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}{{הערה|בראשית א, כז.}}. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים{{הערה|בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.}}. פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] מתייחס ה"צלם" | + | '''צֶלֶם''', או '''צֶלֶם אֱלֹקִים''', הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא [[אדם הראשון]]: {{ציטוטון|וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ}}{{הערה|בראשית א, כז.}}. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים{{הערה|בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.}}. |
| + | |||
| + | פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. ב[[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]] מתייחס ה"צלם" ל[[נפש השכלית]], שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין ה[[נפש האלוקית]] ובין ה[[נפש הבהמית]]. בנשמה האלוקית ישנם כמה דרגות, והם נרמזים במילה "צלם" - הממוצע המחבר בינה לגוף: או בשלושת אותיות המילה "צלם" - [[צ]]', [[ל]]' ו[[ם]]', או בשני הביטויים "בצלמנו" ו"כדמותנו", או "בצלמו" ו"בצלם אלוקים". | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
*יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו{{הערה|ראב"ע בראשית שם.}}. | *יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו{{הערה|ראב"ע בראשית שם.}}. | ||
| − | ==צלם - צורת הגוף== | + | =="צלם" - צורת הגוף== |
נאמר בפסוק{{הערה|שם=אך|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד. | נאמר בפסוק{{הערה|שם=אך|תהלים ט, ז.}} {{ציטוטון|אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ}}, ומפסוק זה למדו ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שבת פרק א הלכה ב.}}: {{ציטוטון|כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש}}{{הערה|יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).}}. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד. | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ג קיז, א.}} מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת ב[[גוף]], אלא נשארת בבחינת [[מקיף]]; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/36a.htm לקוטי תורה תצא לו, סע"א]. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.}}. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא עילאה]], ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא תתאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/1/1262.htm אור התורה מטות ע' א'רסב].}} | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|חלק ג קיז, א.}} מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת ב[[גוף]], אלא נשארת בבחינת [[מקיף]]; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/36a.htm לקוטי תורה תצא לו, סע"א]. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.}}. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא עילאה]], ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת [[יחודא תתאה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/2/1/1262.htm אור התורה מטות ע' א'רסב].}} | ||
| − | ==="בצלמנו" ו"כדמותנו"=== | + | ===שתי הדרגות "בצלמנו" ו"כדמותנו"=== |
במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון ל[[עצמותו יתברך]] כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת [[ממלא כל עלמין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/82a.htm לקוטי תורה מטות פב, א]. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").}}. | במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון ל[[עצמותו יתברך]] כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת [[ממלא כל עלמין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/23/82a.htm לקוטי תורה מטות פב, א]. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").}}. | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה{{הערה|1=ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/6d.htm שערי תשובה ו, ד] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=22 ספר המאמרים תרס"ג ע' יג] ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).}}: | במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה{{הערה|1=ראה בכל זה [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tshu/2/6d.htm שערי תשובה ו, ד] ואילך. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=22 ספר המאמרים תרס"ג ע' יג] ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).}}: | ||
| − | *'''[[צ]]''' - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - [[כוחות פנימיים|הכוחות | + | *'''[[צ]]''' - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - [[כוחות פנימיים|הכוחות הפנימיים]], [[נר"נ]], הכוללים תשעה כוחות ([[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]], [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] ו[[יסוד]]), וכל אחד מהם כלול מעשר, ובסך הכל תשעים - צ'. |
*'''[[ל]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הקרוב]] - [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'. | *'''[[ל]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הקרוב]] - [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'. | ||
*'''[[ם]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הרחוק]] - [[יחידה]] שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם ה[[כתר]], וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'. | *'''[[ם]]''' - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, [[מקיף הרחוק]] - [[יחידה]] שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם ה[[כתר]], וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'. | ||
| שורה 57: | שורה 59: | ||
{{להשלים|שערי תשובה, דרך חיים, אור התורה מטות הנ"ל}} | {{להשלים|שערי תשובה, דרך חיים, אור התורה מטות הנ"ל}} | ||
| − | {{הערות שוליים | + | {{הערות שוליים}} |
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:18, 3 במרץ 2021
צֶלֶם, או צֶלֶם אֱלֹקִים, הוא הכינוי המופיע בתורה לדפוס והצורה שבה נברא אדם הראשון: "וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ"[1]. בריאתו של האדם "בצלם", או "בצלם אלוקים", מופיעה בתורה ובדברי חז"ל במקומות נוספים[2].
פירושים רבים ניתנו למשמעותו של ה"צלם", ולדמיון שיש בין האדם לבין בוראו. בתורת הקבלה והחסידות מתייחס ה"צלם" לנפש השכלית, שבזכותה יכול האדם לבחור בין טוב לרע, והיא הממוצע המחבר בין הנפש האלוקית ובין הנפש הבהמית. בנשמה האלוקית ישנם כמה דרגות, והם נרמזים במילה "צלם" - הממוצע המחבר בינה לגוף: או בשלושת אותיות המילה "צלם" - צ', ל' ום', או בשני הביטויים "בצלמנו" ו"כדמותנו", או "בצלמו" ו"בצלם אלוקים".
תוכן עניינים
מקור המושג[עריכה]
המושג "צלם", "צלם אלוקים" - מופיע בתיאור בריאת אדם הראשון בסיפור הבריאה:
נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ
— בראשית א, כו
וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקִים בָּרָא אֹתוֹ
— שם, כז
וגם בפסוקים מאוחרים יותר נזכר מעין זה:
בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקִים עָשָׂה אֹתוֹ
— בראשית ה, א
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם
— נח ט, ו
משמעות המושג[עריכה]
פרשנים רבים התייחסו לפסוקים אלו ודנו במשמעותם. כמה מהם לא קיבלו את הפירוש שפסוקים אלו מצביעים על דמיון בין האדם לבין ה', מחשש להגשמה, והציעו פירושים אחרים:
- יש שפירשו שהאדם נברא בצלמם וכדמותם של המלאכים (בהתאם להקשר הדברים, שהקב"ה אמר לפמליא של מעלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"), וגם המילה "בצלם אלוקים" מתייחסת למלאכים הנקראים "אלוקים"[3].
- יש שפירשו שהכוונה לדמיון האדם לצורה שבה ה' מתגלה לנביאים - "פני אדם" שבמרכבה[4].
- יש שפירשו את הלשונות "צלמנו", "צלם אלוקים" - בתור ה"צלם" של אלוקים, כלומר הצורה השייכת לאלוקים שאותה הוא בחר (כמו "הר אלוקים" וכדומה)[5].
"צלם אלוקים" - דמיון האדם לבוראו[עריכה]
אמנם, רבים פירשו שהכוונה היא לדמיון בין האדם לבוראו (וכדלהלן); ובכל זאת אין כאן הגשמה, כי מדובר בדמיון בענין רוחני ולא בצורה גשמית[6].
- יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שניתן לו שכל[7].
- יש שפירשו שהאדם דומה לה' בכך שהוא היחיד שיש לו בחירה חופשית[8].
- יש שפירשו שהאדם דומה לה' בשליטה שיש לו על הנבראים[9].
- יש שפירשו שהדומה לה' היא הנשמה, שהיא נצחית ואינה אובדת כמוהו[10].
"צלם" - צורת הגוף[עריכה]
נאמר בפסוק[11] "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ", ומפסוק זה למדו בתלמוד ירושלמי[12]: "כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו, ומה טעמא: אך בצלם יתהלך איש"[13]. כלומר: האיש הלומד עליו להעמיד לנגד עיניו את ה"צלם", דמות דיוקנו, של בעל השמועה, ודבר זה מסייע להבנת הלימוד.
בחסידות מבואר שאף שהכוונה הפשוטה ב"צלם" היא לצורת גופו הגשמי, שאותה יש לצייר - הרי זה מכיוון שצורת האדם הגשמית קשורה עם צורת האדם הרוחנית, שהם עשר כוחות נפשו המקבילים לעשר הספירות. ואדרבה - ב"צלם" זה נמצא העצם של בעל השמועה, יותר מאשר בשמועה עצמה (שהיא רק חכמתו ולא הוא עצמו)[14].
"צלם" - נפש השכלית[עריכה]
בחסידות מבואר שה"צלם" הוא הנפש השכלית, שהיא ממוצע בין הנפש האלוקית והנפש הבהמית[15].
ההבדל בנפש השכלית בין יהודי וגוי[עריכה]
"צלם" - חלקי הנשמה האלוקית[עריכה]
במקומות רבים בחסידות מבואר שב"צלם" נכללים כמה דרגות שונות, המתאימים לדרגות הנשמה האלוקית (והכוונה היא, שכיוון ש"צלם" הוא הממוצע בן האורות לכלים, בין הנפש האלוקית לגוף, כנ"ל - לכן נכללים בו כל דרגות הנשמה האלוקית[16]).
שתי הדרגות "בצלמו" ו"בצלם אלוקים"[עריכה]
בספר הזוהר[17] מבואר שכפילות הלשון "בצלמו" ו"בצלם אלוקים" מרמזת לשני ענינים שונים - דרגות שונות. בחסידות מבואר בענינם של שתי הדרגות, ש"בצלמו" - היא דרגת הנשמה שלמעלה שאינה יורדת ומתלבשת בגוף, אלא נשארת בבחינת מקיף; ו"בצלם אלוקים" - היא דרגת הנשמה היורדת לתוך הגוף[18]. בדרגת הנשמה שלמעלה, שנבראה "בצלמו" - מאיר הביטול בדרגת יחודא עילאה, ובדרגת הנשמה שלמטה, שנבראה "בצלם אלוקים" - מאיר הביטול בדרגת יחודא תתאה[19]
שתי הדרגות "בצלמנו" ו"כדמותנו"[עריכה]
במקומות מסויימים בחסידות מבואר ששני החלקים בנשמה נרמזים במילים "בצלמנו" ו"כדמותנו" - "בצלמנו" הוא הדמיון לעצמותו יתברך כביכול, ו"כדמותנו" (ובכ' הדמיון) הוא הדמיון לבחינת ממלא כל עלמין[20].
המילה "צלם" מתארת צורה עצמית - כלומר, ציור של דבר שאינו מופרד ממנו, אלא הוא חלק מחומר הדבר, כמו צורת אותיות שבחותם שהיא חלק מגוף החותם - ולכן מתייחסת לאורות של עולם האצילות, שאינם נפרדים מעצמות המאציל; והמילה "דמות" מתארת צורה לצורה - כלומר, ציור של דבר הדומה לציור המקורי - ולכן מתייחסת לאור של עולם האצילות כפי שהוא מתלבש בכלים של עולמות בי"ע[21].
שלושת הדרגות צ', ל' ום' של "צלם"[עריכה]
במקומות מסויימים בחסידות מבואר שחלקי הנשמה - המתלבשת בגוף, ושבבחינת מקיף - מחולקים לשלושה חלקים, הנרמזות באותיות המילה "צלם" עצמה[22]:
- צ - רומזת לחלק הנשמה המתלבש בגוף - הכוחות הפנימיים, נר"נ, הכוללים תשעה כוחות (חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד), וכל אחד מהם כלול מעשר, ובסך הכל תשעים - צ'.
- ל - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, מקיף הקרוב - חיה שבנפש, שבה נכללים שלושת הכוחות חכמה, בינה ודעת הכלולים מעשר, ובסך הכל שלושים - ל'.
- ם - רומזת למקיף של הנשמה שאינו מתלבש בגוף, מקיף הרחוק - יחידה שבנפש, שבה נכלל (בנוסף לחכמה, בינה ודעת) גם הכתר, וכשארבעתם כלולים מעשר בסך הכל ארבעים - מ'.
הפסוק[11] "אך בצלם יתהלך איש" נדרש בחסידות למשמעותו הפנימית, ש"איש" היינו המידות, ועל ידי הצלם נעשה "יתהלך איש" - הגדלת המידות. בהגדלה זו ישנם שלושה שלבים - מוטבע, מורגש ומושכל, השייכים לשלושת החלקים צ' ל' ם' שבצלם:
בתחילה כשנולד האדם - מידותיו הם קטנות, ומתחיל להאיר בו השכל כדי להגדיל את מידותיו ושידע להבחין בין טוב לרע, עד גיל י"ג שנה שאז מאיר בו בשלימות השכל עבור הנהגת המידות - צ' דצלם. אחר כך, מגיל י"ג עד כ' שנה, מאיר בו השכל יותר כך שיהיה אדם שכלי, שמידותיו יונהגו לפי השכל שישלוט עליהם - ל' דצלם. ומגיל כ' ועד ע' שנה גדל אצלו גם הרצון והתענוג שלמעלה מהשכל, וכן שלימות השכל (מוחין בעצם), כך שביכלתו להתעמק בהשכלות כשלעצמן בלי שייכות למידות - ם' דצלם[23].
פגם העוונות בצלם אלוקים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ בראשית א, כז.
- ↑ בראשית א, כו. נח ט, ו. אבות פרק ג משנה יד.
- ↑ רשב"ם, חזקוני בראשית א, כו. ספר הכוזרי ד, ג.
- ↑ רמב"ן בשם הרוקח (כתבי רמב"ן חלק א' ע' שמו). כלי יקר בראשית שם. וראה אור התורה ראש השנה כרך ו' ע' ב'תלח.
- ↑ רס"ג בראשית שם, ובהאמונות והדעות ב, ט.
- ↑ כמו הפסוק "דמיתי לקאת מדבר" - שאינו דמיון לצורתה אלא לצערה (מורה נבוכים חלק א פרק א).
- ↑ מורה נבוכים שם, ובהלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ח. פירוש זה מובא בחסידות (יהל אור המצויין להלן) בקשר לביאור שהצלם הוא הנפש השכלית.
- ↑ דרך חיים למהר"ל אבות פרק ג משנה טו.
- ↑ רס"ג ור"י בכור שור בראשית שם.
- ↑ ראב"ע בראשית שם.
- ↑ 11.0 11.1 תהלים ט, ז.
- ↑ שבת פרק א הלכה ב.
- ↑ יש להעיר שכמה ממפרשי התהלים שם פירשו את מילת "צלם" במשמעות שאינה קשורה לענייננו - מלשון "צלמות" (רש"י, מצודות, רד"ק).
- ↑ יהל אור לתהלים שם. ספר המאמרים עת"ר ס"ע קמט ואילך.
- ↑ ליקוטי תורה בחוקותי מז, ג.
- ↑ [אור התורה בא חלק ז ע' ב'תרמו].
- ↑ חלק ג קיז, א.
- ↑ לקוטי תורה תצא לו, סע"א. אור התורה ואתחנן ע' ק. ועוד.
- ↑ אור התורה מטות ע' א'רסב.
- ↑ לקוטי תורה מטות פב, א. ראה באריכות אור התורה מטות שם ס"ע א'רנט ואילך, ושם מקשר את שני הביאורים ("בצלמו" "בצלם אלוקים", ו"בצלמנו" "כדמותנו").
- ↑ ספר המאמרים תרס"ג ע' יד ואילך.
- ↑ ראה בכל זה שערי תשובה ו, ד ואילך. ספר המאמרים תרס"ג ע' יג ואילך. וראה [אור התורה וישלח רמא, א] שמקשר בין שני הביאורים ("בצלמו" ו"בצלם אלוקים", וצ' ל' ם' דצלם).
- ↑ שערי תשובה וספר האמרים תרס"ג שם.
