הבדלים בין גרסאות בדף "עלייה לתורה"
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בשבת רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה. | בשבת רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. ב[[חגים]] וב[[תענית ציבור|תעניות]] משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה. | ||
| + | |||
| + | לפני הקריאה, הקורא מראה לעולה לתורה את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה. | ||
| + | |||
| + | למרות שעיקר התקנה היתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא בקול רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש. | ||
==מנהגי חב"ד בעליה לתורה== | ==מנהגי חב"ד בעליה לתורה== | ||
;זמני העליה | ;זמני העליה | ||
גרסה מ־16:19, 8 ביוני 2016
עלייה לתורה הינה חלק ממעמד קריאת התורה בו העולה נקרא לברך על הספר תורה ולהתכבד לעמוד על ידו בשעה שהבעל קורא קורא מתוך הספר בקול קטע מתוך הספר את הקטע השייך לאותו יום.
המשמעות של מילים אלו היא כי מכיון שהתורה מרוממת את נפשו של האדם ומדבקת אותו ליוצרו, על כן העולה לתורה נקרא בשם זה שכן הוא עולה במדרגה רוחנית נוספת ומתקרב לבורא עולם. יש גם למילים אלו משמעות פשוטה, מכיון שקריאת התורה נערכת על בימה מוגבהת, והעולה לתורה מתבקש לעלות עליה.
בשבת רגילה ישנם שמונה עולים לתורה, ובימים שני וחמישי ישנם שלוש עליות בלבד. בחגים ובתעניות משתנה מספר הקרואים לעלות לתורה כפי שנקבע בהלכה.
לפני הקריאה, הקורא מראה לעולה לתורה את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה.
למרות שעיקר התקנה היתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא בקול רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש.
מנהגי חב"ד בעליה לתורה
- זמני העליה
- חתן בר מצווה צריך לעלות בפעם הראשונה בתפילת מנחה של שבת היות וזהו זמן רצון מיוחד.
- בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח עורר הרבי על עליה לתורה ביום השבת שלפני יום הולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.
- המנהג הוא כי חתן לפני חתונתו עולה לתורה.
- בשונה מקהילות אחרות, הרבי שולל את המנהג שחתן הבר מצווה קורא בעצמו את העליה בה הוא מתכבד וזאת בכדי שלא להשקיע בדברים חסרי משמעות ובכך לעמעם את ההכנות הרוחניות הנדרשות ממנו.
סדר הקדימה והאיחור בכיבוד העליות
על פי ההלכה, העליה החשובה ביותר היא העליה הראשונה של ישראל, שהרי בעוד שהעליה הראשונה והשניה ניתנים לכהן וללוי, נמצא כי העליה השלישית היא הראשונה אשר בה ניתן לכבד יהודי שאינו כהן ואינו לוי. ובימות החול זו היא גם העליה היחידה, המוענקת על פי רוב למי שקנה את זכויות העליה לתורה, או למי שהוא מחויב לעלות לתורה על פי המנהג, כגון בעל יארצייט.
גם בשבת שבה יש שבעה עליות, העליה החשובה ביותר על פי ההלכה היא העליה השלישית, מכיון שהיא כאמור העליה הראשונה בה ניתן לכבד אדם שאינו כהן או לוי. למרות זאת, על פי תורת הקבלה והחסידות, העליה החשובה ביותר היא העליה השישית, מכיון שעל פי הקבלה כל עליה מכוונות כנגד ספירה אחרת, ונמצא כי העליה השישית מכוונת כנגד ספירת היסוד, אשר צדיק הדור נמשל אליה במאמר הכתוב "צדיק יסוד עולם", מכיון שכל ההשפעות באות על ידי מידת היסוד, שהיא מידת ההתקשרות המוחלטת להקדוש ברוך הוא, התקשרות הכוללת בתוכה את כל חלקי הנפש (חסד גבורה תפארת נצח והוד), ולכן נהוג בחסידות חב"ד לכבד בעליית שישי את הרבי.
לקריאה נוספת
- סדר עליה לתורה - אוצר ביאורים במנהגי הרבי (זה הקישור באוצר החכמה לארבעים העמודים הראשונים בשביל להכניס את התוכן שלהם לערך), קובץ בהוצאת ישיבת חב"ד מיניסוטה.
