הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכה לרבנות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''סמיכה''' היא | + | '''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה". הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל. |
=== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה === | === מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה === | ||
| − | מקור הסמיכה, | + | מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=5&format=pdf דף ז]</REF>, אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר שסמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק [[רבינו הקדוש]] סמיכה ל[[רב (אמורא|רב]] להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד ל[[רבה בר בר חנה]]. |
| − | + | בתורת החסידות מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת [[יסוד]] [[אבא]] במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מ[[אצילות]] ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רב'''י'''" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת [[בינה]], בסדר ה[[השתלשלות]] מעילה לעלול.<REF> [[אדמו"ר הזקן]], [[תורה אור]], הוספות [[מגלת אסתר]] קיח, א.</REF> | |
| − | למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו, הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.] רמב"ם ריש הל' סנהדרין.</REF> | + | למרות ש[[משה רבינו]] סמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, -הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=13b&format=pdf סנהדרין יג, ב.] רמב"ם ריש הל' סנהדרין.</REF> |
=== הסמיכה כיום === | === הסמיכה כיום === | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת ש"פ חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור. | עד [[רבינא]] ו[[רב אשי]] היו סמוכים איש מפי איש עד [[משה רבינו]], ובהם הסתיים הדבר{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] חלק טו שנת תשט"ז חלק ראשו שיחת ש"פ חיי שרה, [[שבת מברכים|מבמבה"ח]] [[כסליו]], ה'[[תשט"ז]]. ומציין: ראה הקדמת ה[[רמב"ם]] לספרו יד החזקה.}}. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור. | ||
| − | בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות | + | |
| + | === הסמיכה בחב"ד === | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו סמיכה להוראה.<REF> [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום] </REF> | ||
בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה. | בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה. | ||
| − | יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי [[יוסף רוזין]]. | + | פעם אמר הרבי לבחור ב[[יחידות]] (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות |
| + | |||
| + | יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי [[יוסף רוזין]] הידוע בכנויו 'הרוגוטשבי'. | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־02:57, 3 ביולי 2012
סמיכה לרבנות (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהקרא בתואר רב. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה". הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל.
מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה
מקור הסמיכה, מובא בגמרא, במסכת סנהדרין[1], אז היה צריך כל רב לקבל סמיכה מרב אחר שסמוך, סמיכה מיוחדת כדי לדון דיני ממונות, וסמיכה מיוחדת לדיני נפשות. לא כל מי שהיה ראוי לכך קיבל את הסמיכה, במקרה מסוים לא העניק רבינו הקדוש סמיכה לרב להתיר בכורות, כדי לחלוק כבוד לרבה בר בר חנה.
בתורת החסידות מוסבר שעל ידי הסמיכה איש מפי איש עד משה, נמשכת הארת יסוד אבא במוסמך, והוא זוכה לקבל הארה מאצילות ממש, מסיבה זו הוא נקרא בשם "רבי" בתוספת האות יו"ד, ולכן גם בכוחו להשפיע מבחינת מוחין דאבא. בשונה מכך, רב שאינו סמוך, אינו מקבל את השפעתו אלא מבחינת בינה, בסדר ההשתלשלות מעילה לעלול.[2]
למרות שמשה רבינו סמך את יהושע בידו כמסופר בתורה בפרשת פנחס, שמשה הניח את ידיו על יהושע וסמכו, -הסמיכה לדורות אינה ביד, אלא על ידי קריאתו והסמכתו להקרא "רבי". הסמיכה היא דווקא בשלושה דיינים מוסמכים.[3]
הסמיכה כיום
עד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו, ובהם הסתיים הדבר[4]. כיום אין רבנים סמוכים מסמיכה זו, מכיון שאין שום רב שסמוך דור אחר דור. בכל זאת אין רב יכול להורות עד שיקבל כתב סמיכה מרב אחר סמוך מדור דור.
הסמיכה בחב"ד
בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה.[5]
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה.
פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות
יש לציין כי הרבי קיבל סמיכה מהגאון רבי יוסף רוזין הידוע בכנויו 'הרוגוטשבי'.
