הבדלים בין גרסאות בדף "נצרות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(רבותי! לימוד על הנצרות מוגדר בהלכה כלימוד על עבודה זרה!!! פלא שאתר כמו חבדפדי'ה נותן מקום לדברים נוראיים שכאלו.)
(אין צורך להאריך בפרטים שלא קשורים לחב"ד)
שורה 1: שורה 1:
 
{{לעריכה|אי דיוקים!}}
 
{{לעריכה|אי דיוקים!}}
  
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד), מבוססת על דמותו של ישו בן סטדא הנוצרי ('''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו). נוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני יותר ממאה שנה לאחר מותו של ישו, על ידי שאול התרשיש (או הטרסי, המכונה פאולוס) מתלמידי רבן גמליאל הנשיא, יחד עם שמעון (שנקרא בכתביהם פטרוס), שהיה ה'אפיפיור' הראשון.
+
'''נצרות''' הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד) שנוסדה{{הערת שוליים|1=[[אברבנאל]] "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.}} בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני.
  
 
על פי [[הרמב"ם]] ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב [[תשס"ב]] 68-78}}.  
 
על פי [[הרמב"ם]] ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כ[[עבודה זרה]]. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה{{הערה|דרור פיקסלר וגיל נדל, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/natsrut/haim-2.htm האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?], תחומין כ"ב [[תשס"ב]] 68-78}}.  

גרסה מ־14:09, 10 באפריל 2018

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אי דיוקים!.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נצרות הינה דת מונותאיסטית (מאמינה בא-ל אחד) שנוסדה[1] בארץ ישראל, בסוף ימי בית שני.

על פי הרמב"ם ועוד, האמונה הנוצרית מוגדרת כעבודה זרה. יחד עם זאת, יש הסבורים שכיום בעקבות שינויים שחלו באמונת חלק מהנוצרים, אין לקבוע באופן גורף שכל הנוצרים הנם עובדי עבודה זרה[2].

התייחסויות לנצרות

בני נח אסורים לחדש מצוות וליסד דת[3]. הרמב"ם[4] מתייחס לדת זו, (תוכן) "מקשרת שתי תורות ההופכיות אחת מהשניה, כביכול שניהם מאלו-ה אחד. וממציא דעה זו ישו הנוצרי, שהיה מישראל, אשר ראה עצמו כשליח הא-ל לבאר הספקות, ושהוא, המשיח היעוד לנו על ידי הנביאים. ופרש התורה - פירוש המביא לביטול כל התורה וכל מצוותיה, והרגישו בו חכמים קודם שיתפרסם ועשו לו הראוי לו. וכבר התנבא עליו דניאל: "ובני פריצי עמך יתנשאו להעמיד חזון ונכשלו". ובתקופה מאוחרת יותר, עמדה דת מאומת בני עשיו שיוחסה אליו, שלא היתה כוונתו אליה, ולא עלתה כמו כן במחשבתו. ולא הזיק שום דבר לישראל, ולא נולד בהם ספק לא לכלל ולא ליחידים, לפי שהתבאר להם חסרונו, ושנכרת ואבד בידינו עד שנעשה בו בו מה שנעשה".

בספרו משנה תורה כותב הרמב"ם[5] שהקמת דת זו היתה כדי "ליישר דרך למלך המשיח". מכיון שעל ידי דת זו עוסקים רבים בנושא הגאולה והמשיח, ועיסוק זה עצמו סולל דרך למשיח האמיתי להופיע, ולהוכיח לגויים שטעו בעקבות הנצרות. אמנם, הרבי כתב שאין מקום לגישה סלחנית כלפי הנצרות בעקבות דברי הרמב"ם הללו, ובלשונו[6]: "ועד כמה נפלאים דברי המורה הגדול, הוא הרמב"ם, בסוף ספרו משנה תורה (הלכות מלכים סוף פ' י"א), בנוגע לישו ומוחמד ש"אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", וביחד עם זה הרי שלש פעמים ביום מזכירים אותם בתפלת עלינו בכנויים הידועים, ודברי הרמב"ם האמורים הרי כמעט שנשכחו (מפני הצנזורה - ? - וכיו"ב)".

בדברי הרבי

בהזדמנויות רבות שלל הרבי ויכוחים עם נוצרים[7], שאותם הוא רואה כחסרי תועלת; ובמיוחד כאשר הדבר נעשה עבור התרפסות בפניהם[8].

עם זאת, כאשר יהודי כתב לרבי אודות שאלות שנשאל במהלך ויכוח עם יהודים שהושפעו מהנוצרים - בנוסף למענה שאין להכנס עימם בויכוח ללא תועלת, הצביע הרבי על כמה נקודות מופרכות בגישה הנוצרית, שמהן מובן מדוע הנטייה לגישה זו אינה הגיונית[9].

כשהציע הרבי את רעיון לעשות רגע של שתיקה בו בכל בתי הספר הממשלתיים בארה"ב, יחשבו הילדים במשך זמן מוגדר על בורא עולם. היו שחששו שאותם גוים יחשבו באותם רגעים, מלבד על בורא עולם, גם על יסודות דתם, ויוצא שאנו מכשילים אותם בכך. הרבי השיב מספר תשובות על כך, אחת מהן היתה שאין הגוים מצווים להאמין שיש רק אלוקים יחיד, ולכן אין זה הכשלה מצדינו, מלבד זאת שהמורים כיום אינם מאמינים באמת ביסודות דת זו, וכפי שאומרת הגמרא[10], שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת.

לרב שעמד לנאום בפני נוצרים, העיר הרבי על הצורך להמנע מהביטוי "אבינו שבשמים", "מפני עניין השילוש שאצלם" וכן להימנע מהביטוי "אזרחים בני כל הדתות" שכן אין לכלול אמונתנו עם אמונתם מבלי "להבדיל"[11].

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אברבנאל "מעיני הישועה" מעין י"א תמר י'.
  2. דרור פיקסלר וגיל נדל, האם הנוצרים בימינו עובדי עבודה זרה הם?, תחומין כ"ב תשס"ב 68-78
  3. רמב"ם הלכות מלכים פ"י ה"ט.
  4. איגרת תימן בתחילתה.
  5. הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד (נשמט ברוב הדפוסים על ידי הצנזורה).
  6. אגרות קודש חלק י"ח, אגרת ו'תתטז.
  7. ראה למשל אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תרנג.
  8. ראה לצמשל שיחת פורים תשכ"ז.
  9. להתרחק מוויכוחים בענייני דת, בתוך שבועון בית משיח גליון 1108.
  10. מסכת עבודה זרה.
  11. בתשורה מחתונת סימפסון-זאינץ בקראון הייטס